לידה ראשונה התפתחה לקיסרי (“לעולם לא תוכלי ללדת נרתיקית“)

יום חמישי. אני חוזרת מבי”ח לניאדו אחרי אשפוז עם ניר (הגוזל שלי) בחשד למחלה ויראלית. שוחררנו היום בצהריים. אני גמורה מעייפות ונכנסת למיטה קצת אחרי עשר בלילה. קצת לפני, רוית (חברתי הדולה רוית שטרן גינת) מתקשרת אלי ומכינה אותי שיש לה יולדת שעשויה ללדת בהמשך הלילה, היא בחופשה באילת, אני הגיבוי שלה ….

אני נרדמת. ב-04:00 הנייד מעיר אותי. ר. עם ירידת מים. אנחנו קובעים להיפגש בשעה הקרובה בבי”ח. אני מגיעה לפניהם ב-05:00 וממתינה להם בכניסה. אנחנו נפגשים ועולים למיון לידה. מקבלת אותנו מיילדת ולאחר בדיקה מבשרת שיש פתיחה של 8 ס”מ. הצירים של ר. כואבים והיא נושמת נפלא ומכילה אותם באהבה. נכנסת עוד רופאה שבודקת, ולאחריה עוד מיילדת בודקת – כולן מכריזות על 8 ס”מ.

מתקבלים לחדר לידה ב-0:6:50 בבוקר. חדר מס’ 1 עם המיילדת איריס המקסימה. שעתיים עוברות, ר. כאובה יותר והמיילדת מכריזה על פתיחה מלאה. אושר עילאי. נכנס רופא והמיילדת מבקשת ממנו לבדוק שוב. הרופא בודק ומכריז על פתיחה של 2 ס”מ, מכסימום 3.5 בשבילך….

הוא מסביר שבגלל שיש לה מבנה פיזיולוגי פנימי שונה וחריג (גם עברה ניתוח לאחר הלידה הראשונה לתיקון המחיצה) דבר המקשה על בדיקת הפתיחה באופן מדוייק.

הלם, אכזבה וייאוש. אנחנו עושים סדר בדברים ו-ר. ו-א. מחליטים שממשיכים הלאה. הרופא “מסביר” ל-ר. שחבל על הזמן והנסיונות – “פה יהיה ניתוח”.

ר. לא ממש מתרגשת, מדובר בבחורה חזקה ביותר, מקסימה וחדורת מוטיבציה לעשות תיקון רציני הפעם .
סביב 12 בצהריים הפתיחה עומדת על 4 ס”מ. מוניטור לסירוגין ומדי פעם קצת נוזלים דרך הווריד. אנחנו עושים עיסויים משתמשים בתנועתיות ובשיאצו ו-ר. מצליחה לנמנם בין הצירים. החדר חשוך ושקט. האווירה ממש טובה. הצירים הופכים להיות מאוד כואבים ומאוד תכופים. ר. שוקלת אפידורל אבל לא ממש רוצה. עדיין מתלבטת. היא מחליטה לנסות להיעזר במכשיר טנס שהיא הביאה. מחברים את הטנס: חלום! הוא עוזר לה ומקל משמעותית עם כל ציר. המיילדת קוראת לי “מיני אפי” . עדיין אין שינוי בפתיחה. הראש לוחץ חזק. +1.

השעה 3 ויש החלפת משמרת. מגיעה מיילדת חדשה, מזל. חצי שעה חולפת ויש כבר 5 ס”מ. כעבור שעה הפתיחה ממש התקדמה: יש 9 ס”מ וראש +2. יופי. ממש מתקדמים. עוד קצת והפתיחה כבר מלאה…

מתחיל שלב הלחיצות סביב 17:00. ר. משתדלת מאוד אך הלחיצות עדיין לא אפקטיביות. המיילדת מנסה לכוון אותה ללחוץ “נכון”  ובינתיים מזעיקה את הרופא שיבדוק אפשרות לואקום מאחר ויש האטות בדופק. הרופא מתעכב בחדר הסמוך לעוד כמה דקות, למזלנו…

ר. שומעת את המלה “ואקום” ומתחילה ללחוץ מכל הלב. התינוקת בהכתרה. יש חתך אפיזיוטומי קטנטן והתינוקת מגיחה בלידה טבעית נפלאה עם המון השגחה מלמעלה.

נסיכה יפהפייה עטופה בורניקס נפלא. חבל הטבור מאוד מאוד קצר. ר. מניקה אותה המון זמן. בונדינג נפלא. יש 3-4 תפרים.

כולנו מאושרים ונרגשים מאוד. איזו לידה מדהימה. ר. מאושרת שלמרות כל הסקפטיות של הרופאים היא הוכיחה לכולם ובמיוחד לעצמה שהיא יכולה ללדת כך עוד הרבה ילדים….

טיפ מ-ר. : לאחר הלידה להזכיר ליולדת להגיד “שהחיינו”.

אכן, שהחיינו וקיימנו והיגיענו לזמן הזה, אח, איזה VBAC
הם שולחים אותי מהר מאוד הביתה כדי שלא אחלל את השבת .