רותי
אז מה היה לנו?
סיפורים, חיזוקים, מראות, שינויי פרשנות, שיקופים, חילופי חוויות משותפות, קשיים, שיתוף, פתרונות, דוגמאות, שעונים מצפצפים (ליציאה מהאמבט – כי... מאזן המים בכנרת לא ממש מעניין את ילדינו הקט), כלים, מודלים, קיטורים ואוזניים קשובות עד מאוד, מטאפורות (ע"ע- ילד ללא גבולות הוא אדם העומד על גג בניין ללא מעקה), דאגה, מיצוב הקשיים שלנו בפרופורציה, מתן גיבוי, תמיכה לנו האמהות ועוד...
תודה על שעזרת לנו להיזכר שאיננו רק אמהות אלא גם נשים, בנות זוג, חברות, נשות קריירה ועוד.
תודה על הרחבת אוצר המילים שלנו ע"ע "לחנק" (על משקל: לחבק).
תודה על שעצרת אותנו בחושבנו על איך ינהג ילדינו מול המפקד בצבא - כאשר בסה"כ הוא לא אסף את הפאזל.
תודה על שהבהרת לנו שאם נעלה את עצמנו לראש סדר העדיפויות - כל הבאות / באים אחרינו רק ירוויחו..
כולנו הרווחנו מהמפגשים בהנחייתך- ובגדול!!! אם נפרוש כאן את כל התובנות שלהן זכינו במהלך המפגשים, אזי נצטרך כנראה לכרות יער שלם ליצירת כל הדפים הדרושים למשימה, אז נעצור כאן 
ונאמר תודה על מספר השבועות האחרונים, על המפגשים המרתקים, התורמים, שהיו מעין "תחנת דלק" עבורנו.
במהלך המפגשים אספת אותנו ונתת יד לאמא שבנו, שהיא אמא בפעם השנייה- תודה על שנתת מקום למעמד הוותיק-חדש שלנו כאמהות.
אנו מרגישות שהיית נוכחת איתנו בכל מאודך, תודה על הדוגמאות "שלך מהבית"... את מדהימה!
בהצלחה בלימודייך ובסדנאות הבאות.
נותרנו עם טעם של עוד ולכן נאחל לעצמינו לפגוש בך ב"מדברות מהבטן 3".
מאחלים באהבה,
אלו שאת מכירה יותר ואלו שפחות: חברות וחברי "מדברות מהבטן 2"
ורד אריאל ועדי, שירה מתן ויותם, עינת עידו ויעל
אמא אדמה, הוד השרון, אוקטובר 2010