.
חדשות

ברוכים הבאים לאמא אדמה

המתחם שלנו ברחוב הבנים סגור.
קורסי הכנה ללידה עם שרי המיילדת ממשיכים כל העת. להרשמה השאירו פרטים בטלפון
09-7408693 או סמסו ישירות לשרי 050-7950411 והיא תחזור אליכן בהקדם.
לקניית אלופירסט בהוד השרון ברוב שעות היממה וגם בסופי שבוע סמסו 050-7950410

לקנייה מקוונת ומאובטחת באתר החברה (מחירים מסובסדים למשלוח עד הבית) הקליקו קניית אלופירסט באינטרנט

שרי קרוכמל, פרט להיותה מנהלת אמא אדמה היא גם מיילדת בית. לפרטים הקליקו מיילדת בית

לתיאום עם שרי סמסו 050-7950411

אצלנו ניתן להשיג: תרסיס אלופירסט לאחר לידה, כריות הנקה, פארטוקל (קל לידה) ועוד. לתיאום קניה בהוד השרון 050-7950410

יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
פרטים:
הרשמה לניוזלטר
יש להקליד את הספרות והאותיות כפי שמופיעות בתמונה
תודה על LIKE בפייסבוק
 

שנה ראשונה של הורות

הטור של אורית 8 - ניצן בן שנה - סיכום השנה הראשונה של ההורות


את הטור הזה אני מקדישה לניצן, ילדי המדהים, שהוא אוצר, מתנה והדבר הכי גדול שיכולתי לקבל אי פעם. אם היו שואלים אותי לפני כמה שנים: איך אני רוצה שבני יהיה, לא הייתי יכולה לבקש ולו חצי ממה שניצן, לא תיארתי לעצמי שיש דברים כאלו.


אני אשמע בטח נדושה, אבל זה נכון כל כך שילד הופך לך את החיים מן הקצה אל הקצה. לפני שניצן נולד הרבה אנשים דאגו לספר לנו כמה מסובך וקשה זה עם ילדים, היו כאלו שאמרו לנו "תהנו עכשיו כמה שאתם יכולים כי...." או "זהו נגמרו לכם החיים", ואני רוצה להגיד לכן שהחיים שלי רק התחילו ושבשלושים שנות חיי לא נהניתי כל כך כמו שנהניתי בשנה האחרונה והכל בזכות הילד המדהים שלי, הכל בזכות ניצן.


בלילה שבין ה–19 ל–20 לדצמבר 2010 (שנה לאחר היום בו נולד ניצן) שאלתי את אישי, נו איך אתה מסכם את השנה, הוא לא היסס לרגע וישר ענה לי, "נהדר" וזה אכן היה נהדר, אי אפשר לתאר איך זה להפוך להיות הורה למי שעוד לא חווה את זה, כי באמת שאין דבר המשתווה לזה, זה שילוב של הכל: זה מרגש, זה כיף, זה מפחיד, זה מלחיץ, זה מפתיע, זה מעייף, זה ממלא ואני בטוחה שאתן יכולות להוסיף עוד מיליון דברים, אבל בסיכומו של עניין כמו שאישי תיאר במילה אחת, זה באמת נהדר. כאמור, אי אפשר לתאר את החוויה הזו למי שטרם חווה אותה, אבל לאחר שנה שלמה של ניסיון אני יכולה לשתף אתכן בקצת מן הדברים שלמדנו בדרך.


את הטור הזה אני כותבת יחד עם אורן, אישי הבאמת נפלא, שבלעדיו החוויה הזו לא הייתה כה נהדרת. הוא היה חלק בכל ההחלטות, ההתלבטויות והספקות שהיו בדרך, הוא עשה הכל, חוץ מלהניק (אבל אם תשאלו אותו, אם הייתה לו היכולת, הוא היה עושה זאת גם). הוא קם באמצע הלילה ונשאר איתי ער כשניצן היה חולה, הוא כיבס, שטף, הרדים, האכיל, שיחק, חינך, טייל, קילח, הלביש והכל עם חיוך. הוא מסוג האבות שכשהוא מגיע הביתה אני לא צריכה להגיד לו "קח אותו רגע מאמי, אני נחה קצת", מהרגע שהוא נכנס הביתה הוא שם הכל בצד, יורד לגובה תינוקות ונשאר עם ניצן עד שהוא הולך לישון, אז אני אנצל לרגע את המעמד ואודה לך אישי המקסים על הכל, תודה.


לשאול שאלות כל הזמן
חשוב לנו להגיד כמו תמיד שאין לנו (לי ולאורן) שום הכשרה, אנחנו לא מומחים, אנחנו רק משתפים אתכם בחוויות שלנו, מנסים עם הניסיון שלנו לעזור לכם לעבור הכל ביתר קלות, ראו בנו חברים קרובים עם ניסיון, שאפשר לשאול אותם הכל, וזה אכן הדבר הכי חשוב שלמדנו. לפני כמה ימים אמא שלי אמרה לי (כן, לי) שאני אמא מדהימה ושהיא מתפעלת מהיכולות שלי כאמא. קודם כל זה מחמיא לי בטירוף, אבל אני לא אקח את הכל לזכותי כי היו בדרך הרבה חברים, סבתות, סבים, דודים, דודות, שכנות, שכנים וכו' שנתנו לנו טיפים ועצות. יאמר לזכותינו שאף פעם לא חששנו לשאול וזה מה שאנחנו קודם כל רוצים להמליץ: אל תפחדו לשאול, גם אם משהו נראה הכי טפשי, תשאלו! 


אתם תראו שאף אחד לא ייסתכל עליכם מוזר או יחשוב שאתם טפשים וגם אם כן, זה לא צריך להיות לכם איכפת, מה שצריך להיות לכם איכפת הוא הקטנטן או הקטנטונת שלכם. שוב נאמר, תשאלו, תשאלו חברים עם ניסיון, תשאלו את ההורים שלכם, תשאלו את הדודה, אל תפחדו לשאול גם את הרופא ואת האחות בטיפת חלב, ואם אלו לא מוכנים לענות לכם אל תפחדו להחליף אותם, אנחנו החלפנו גם רופא וגם אחות טיפת חלב, אלו אנשים שאתם צריכים להרגיש הכי בנוח איתם ואם המליצו לכם על רופא או אחות מסוימים ואתם לא מרגישים בנוח איתם, אל תישארו, אנו יודעים על לפחות ארבעה רופאי ילדים מצויינים רק באזור הוד השרון. תשאלו באזור, תדפקו לשכנה ממול, אם אתן הולכות לחוגים אז תשאלו שם, אבל אל תשארו רק כי אתם לא מכירים או כי לא נעים לכם, תחפשו ותתעקשו, זה עושה את כל ההבדל, תשאלו, תבדקו ותחקרו, תכנסו לאינטרנט, תחפשו בפורומים, אל תכנסו רק לאחד, תשוו, לפעמים יש יותר מתשובה אחת ולאחר ששאלתם את כל מי שיכלתם לשאול, ולאחר שבדקם בכל מקום שיכולתם לבדוק, תפעילו את שיקול דעתכם ותגיעו למסקנה ולפתרון שהכי מתאימים לכם.


אתם לא חייבים לפעול תמיד לפי מה שהציעו לכם, אתם גם לא חייבים להסכים עם כל מה שמוצע לכם, אבל תקשיבו להכל ורק בסוף תגיעו למסקנה, אתם תופתעו לראות שלפעמים מה שהכי לא נראה לכם הוא דווקא מה שמצליח, ולפעמים מי שהכי לא הייתם מאמינים עליו, נותן לכם את הפתרון שהכי עובד, תשארו עם ראש פתוח.


אורן מספר על הנסיון שלו עם טיפת חלב
המפגש הראשון שלי עם טיפת חלב היה כשהייתי ילד בן 10 והלכתי עם אמא שלי ואחי התינוק לטיפת חלב, אני זוכר שזה היה מקום עם הרבה משחקים. לצערי הזיכרון הזה הוא הדבר החיובי היחידי שיש לי לומר על טיפת חלב, מהמפגשים שלנו עם טיפת חלב, חוץ מלהלחיץ כשלא צריך ולתת זריקות, לא השגנו כלום, עד שבשלב מסוים התחלנו לעשות את הביקורות של טיפת החלב אצל רופא הילדים של ניצן.


כמו שציינו לפני כן, אנחנו לא אנשי מקצוע ואני בטוח שאחיות טיפת חלב עובדות קשה ואנו מעריכים את עבודתן, ובאמת אין לי תלונה אישית כנגד אף אחות (חוץ מאחת). אנחנו פשוט נגד השיטה, הסטטיסטיקה שמלווה אותנו, ההורים, מההיריון ועד לגיל ההתבגרות. לדוגמא: ניצן היה באחוזון חמישים במשקל, המשמעות היא שהוא נמצא במשקל בו הוא אמור להיות, על פי גילו. אבל  ניצן הוא ילד קצת "ארוך" אז הוא היה באחוזון 75 בגובה, כלומר שהוא מעל ממוצע הגובה שהוא אמור להיות על פי גילו. עד כאן הכל בסדר, אך ישנו מדד נוסף לטיפת חלב, יחס משקל לגובה, שאם נחזור לבעיות בחשבון של כיתה ב', אז ברור שניצן יהיה מתחת לממוצע של יחס משקל לגובה. וזה כבר הכניס לחץ למערכת, כי אחות טיפת חלב שטענה שניצן "צריך לאכול יותר".


מיהרנו עם ניצן לרופא, הרי הוא לא אוכל מספיק, ואז אמר לנו הרופא, משפט שאני לא אשכח אף פעם "יש לכם ילד מקסים שמתפתח מצויין, אני אוהב ילדים רזים, ילדים שהסבתות אומרות עליהם שהם לא נראים טוב, כשסבתא אומרת על ילד שהוא נראה טוב, אני מתחיל לדאוג שמה התינוק שמן מידי, אין לכם מה לדאוג הילד שלכם נראה מצויין". המסקנה שלנו מכל הסיפור– פרופורציה. אנחנו לא אומרים לא לקחת ברצינות את טיפת חלב, אלא לקחת את "המסקנות" של טיפת חלב בפרופורציה. לא תמיד מדובר בפיל, לרוב מדובר בזבוב.


עוד אנקדוטה מהסיפור, ישנם מחקרים כיום אשר מצאו כי שיטת האחוזונים הינה הסיבה העיקרית להשמנת יתר בקרב ילדים. בנוסף, אנו לא ממליצים בכלל להשוות בין תינוקכם לבין תינוקות אחרים, כל תינוק הוא שונה, כל תינוק גדל ומתפתח בקצב שונה, יש תינוקות שמתחילים ללכת קודם, יש כאלו שמתחילים לדבר קודם.


ניצן, למשל, זחל הרבה זמן גחון, ובכלל לא התיישב, אבל הוא נעמד ממש מוקדם והתחיל להתהלך בעזרת חפצים ממש ממש מוקדם. אתם רק תכנסו ללחץ אם תעשו זאת, לחץ מיותר שלא יביא שום תועלת. כמובן תהיו ערניים להתפתחות של תינוקכם ואם אתם רואים שהוא מתעכב במשהו אל תהססו לפנות לרופא, למלווה התפתחותית ואפילו לאחות טיפת חלב. ניצן, כאמור, נעמד ממש מוקדם אבל עד לא מזמן הוא פחד לרדת משם. ליאת המהממת (מלווה התפתחותית בשיטת צעד ראשון), לימדה אותנו כמה שיטות בכדי שנוכל ללמד ולעזור לניצן לאבד את הפחד, תהנו מכל שלב ושלב, אל תסתכלו על אחרים, תהנו מהקטנטן או קטנטונת שלכם.


אורית מספרת על חוגים לתינוקות
אם כבר דיברנו על ליווי התפתחותי, אז בואו נדבר על חוגים. שבועיים לאחר שניצן נולד הלכתי איתו לראשונה ל"חוג". זה לא בדיוק היה חוג, אבל זה מהר מאוד הפך לחוג בשבילנו, כי הרי מה זה חוג? מפגשים קבועים, לרוב פעם בשבוע, אשר מעשירים את הידע שלכם בנושא או בנושאים מסויימים, בשבילנו "אמא אדמה" היה החוג שלנו, שלי ושל ניצן. בהתחלה באנו לפינוקי בוקר, שמעתי הרצאות על מגוון נושאים, ניצן פגש חברים וראה עולם, לאחר מכן התחלנו את הסדנא אשר הכירה לנו את רותי כבודי המדהימה: עיסוי תינוקות, שם למדתי איך לטפל, להרגיע ולפנק את ניצן בעזרת מסאג', הוא הכיר חברים אשר מלווים אותו עד היום וכמובן, קיבל עיסוי עם קצת שמן, כי הוא, מסתבר, כמו אמא שלו - רגיש לשמנים.


ככה המשכנו להגיע למקום המדהים הזה שהפך במהרה לבית- מרכז אמא אדמה. הכרתי בו אנשים, בעיקר נשים, מדהימות שהיום הן חברות לכל דבר. בעיקר היה לי עם מי לשתף את התקופה הבאמת שונה הזאת והיה לי בית שני ללכת אליו כשכבר קצת שיעמם בביתנו. אנו באמת ממליצים בגבול היכולת שלכם ללכת ל"חוגים" גם מפגשים עם חברות בפארק או בגן שעשועים, יכולים להיות אחלה חוג. תבחרו לכן מה שטוב לכן, רק תצאו ותפגשו עוד אמהות טריות פחות או טריות יותר, לנו זה תרם המון.


אורית מספרת על הנקה
עכשיו בואו נדבר קצת על הנקה, כתבתי כבר פעם טור שלם בנושא הנקה. אז הפעם אני אתמצת, הדבר הראשון שאני ממליצה, הוא שוב- לשאול, בעיקר את יועצות ההנקה, הן מכירות את הנושא הכי טוב. בניגוד לאמהות שלכן או חברות (שאני גם ממליצה לשאול אותן, אבל לפעמים, ובעיקר האמהות שלכן, עבר הרבה זמן מאז שהן הניקו). יועצות ההנקה מתעסקות בנושא כל יום, רובן כבר במשך שנים, הן יכולות לענות לכן במקצועיות ובמסירות הדרושה לנושא. יש מגוון רב של יועצות ובטח תמצאו אותן באינטרנט. אני הכי ממליצה על ברברה, מאוד התחברתי אליה, יש לה ראש פתוח, היא מקצועית, מסורה וגם מאוד נחמדה אלייך ואל תינוקך, אני גם ממליצה על אירגון לה לצ'ה, תחפשו אותן באינטרנט.


חווית ההנקה שלי היתה מדהימה, הנקתי את ניצן במשך שנה שלמה, ובכל פעם שמישהו שאל אותי "מה? את עדיין מניקה?" גם אם זאת היתה התפעלות טובה וגם אם לא, תמיד עניתי בגאווה שכן. לכן אני אומרת למי שלא קל או לא נוח, אל תהרגו את עצמכן, זה אמור להיות כיף, אתן אמורות להנות מזה, אל תקשיבו למי שיאמר לכן, שזה קשה ושאתן אמורות לסבול, זה נכון, בהתחלה זה באמת קשה, אבל תאמינו לי זה הולך ונהיה קל. אם אתן לא נהנות מזה, אם קשה לכן, אם הוא לא תופס טוב, אל תכנעו לזה, זה לא אמור להיות ככה. אבל אל תתייאשו מהר, תתייעצו עם יועצת הנקה היא תעזור לכן להבין איך הכי טוב לכן ולתינוקכן. ואם למרות זאת החלטתן לא להניק, תהיו שלמות עם ההחלטה, תראו את הצדדים הטובים שבזה (לחלוק עם הבעל את הנטל, החופש במקומות ציבוריים וכו'), ומי שהחליטה כן להניק, אז תהני מזה, באמת תהני מזה.


שילוב של הנקה עם בקבוק
באותה נשימה שאני מהללת את ההנקה, חשוב לנו להמליץ מהניסיון שלנו כהורים, שלאחר שההנקה מבוססת אצל תינוקכם (בערך בגיל שלושה חודשים) תשלבו את ההנקה גם עם בקבוק. אנחנו לא אומרים לכם לעבור לתמ"לים למיניהם אם אתם לא רוצים, זה יכול להיות גם חלב שאוב שלכן. החשיבות של השילוב בין הנקה ובקבוק היא ענקית, ככל שעובר הזמן, הקושי להעביר אותם לבקבוק הוא גדול יותר, בנוסף זה די משעבד אתכן, תאמינו לי מניסיון, גם אם זה פעם בשבוע או אפילו פעם בשבועיים, תעשו זאת, מבטיחים לכם שזה יישתלם.


לרשום כדי לא לשכוח
לפעמים זה לא ייאמן שיש לנו ילד בן שנה, אנו מסתכלים אחורה ומתפלאים איך הוא השתנה וכמה הוא גדול, לפעמים אפילו לא זוכרים איך הוא היה קודם. עצתנו הלפני אחרונה לכם היא- תרשמו, בפנקס, במחשב איפה שנוח לכם. תרשמו מתי הוא הרים לראשונה את הראש, מתי הוא התהפך, התחיל לזחול, צמחה לו השן הראשונה וכו'. השנה הראשונה טסה ויש שמועות שגם האחרות, לכן מבלי שתשימו לב התינוק או התינוקת שלכם כבר יילכו לבית הספר ולא תזכרו מתי הוא עשה את הצעד הראשון שלו.


עוד משהו אחד אחרון שאתה לומד בשניה שאתה הופך להיות הורה, גם אם אתה רוצה וגם אם לא הוא שאתה האחראי, אתה אחראי על הכל: על החינוך שלו, על הבריאות שלו, הביטחון שלו וכו'. בחיים לא האמנו שכבר בגיל 10 חודשים הבן המדהים והיקר שלנו יהיה מאושפז בבית חולים מחובר לאינפוזיה, אבל כך היה ואם לא היינו מתעקשים עם הרופאים אז בקלות היו מפספסים את מה שהיה לו, העצה הבאמת חשובה מכל היא: תתעקשו! תתעקשו עם כולם! לכל ההורים יש את האינסטינקט הזה אבל אחדים מפחדים. אל תפחדו, אתם מכירים הכי טוב את הילד שלכם, תתעקשו, תקשיבו לילד שלכם, גם אם הוא עדיין לא מדבר הוא מספר הכל בדרכים שלו. תלמדו אותו ותקשיבו לו, הוא יודע הכי נכון.


אנו מאמינים שתינוק מבין הכל מגיל אפס, תתנו לו דוגמא אישית, תדברו אליו נכון, בלי למלמל, בלי לברבר, אל תתייחסו אליו כאל מפגר, אל תגבילו במשפטים כמו "זה קשה מידי" או "אתה לא תצליח" תתנו להם להתנסות, להתלכלך וכן, אפילו ליפול, באחריות ובפיקוח כמובן. אתם תופתעו לראות למה הם מסוגלים. תתנו להם חופש אבל גם תחנכו אותם, תציבו גבולות כשצריך, תשחקו איתם, תתלכלכו איתם, תתגלשו איתם, תצחקו איתם, תלמדו ותתנו להם ללמד אתכם, פשוט תהנו.
                                                                                                                                                              

לדף הראשי של כל הטורים שכתבה אורית באתר אמא אדמה - הטור של אורית


במסגרת טורי "להיות אמא" אתן מוזמנות לקרוא גם טורים של אמהות כותבות נוספות 
רוצות גם לכתוב טור של אמא? אתן מוזמנות לכתוב לנו.
צוות אמא אדמה
 

מילקל (לשעבר קל מילק) -פורמולה הומאופתית מומלצת להגברת חלב אם של ד"ר קיי. לפרטים הקליקו - מילקל