עובר ברחם אימו
עבודת גמר לקורס דולות 2013-14 – מרכז אמא אדמה הוד השרון
מדריכות ומנחות הקורס:
אירית לנדאו – דולה
אביבה גרבובסקי – דולה
נושא העבודה: עובר ברחם אימו
מגישה: מרטין מאיר, דולה.
עובר ברחם אימו – התפתחות רוחנית
פתח דבר:
נושא העבודה נולד מתוך הסקרנות שלי לחקור על -מה עובר על העובר בבטן אימו בטרם נולד?
מתוך הרצון שלי להעלות את חשיבות ההתייחסות שלנו אל העובר וההתנהגות שלנו בזמן ההיריון.
מתוך השאלה מה העובר מרגיש, איך הוא קולט את העולם ומה עובר עליו מהזווית שלו?
האם מבינה את משמעות היחס הכללי שלה לעובר הגדל בבטנה ואיך האם תשמש בכוחות הטבע הטמונים בה כדי לעזור לעובר שייולד להיות נבון, בריא ושיידע לחיות באיזון וכו’.
מתוך השאלה כיצד יכולה האם להועיל לעובר ברמה המחשבתית ובאיזה אופן נוכל כהורים לאפשר לצאצא ביטחון בחיים?
איך היחסים בין בני הזוג, בין היחסים שלהם והאנשים הסובבים אותם.
איך זה מקרין על העובר?
איך זה מפתח אותנו?
איך זה מעצב אותו?
מתוך הידיעה עד כמה חשובה הסביבה שבה העובר גדל, איך זה מפתח אותו ומעצב אותו?
ולבסוף – מה עובר על העובר בזמן שהוא מוכן לצאת מהרחם? ואיך נעזור לו לצאת מהרחם לעולם החיצון?
הקדמה:
הריון ולידה אינם רק תהליכים פיזיולוגיים בהם הגוף משמש כלי קיבול פיזי לפקח עליו.
הריון ולידה הם תהליכים הנוגעים לרבדים הקיימים העמוקים ביותר של האישה למקומות החבויים ולעיתים גם הכואבים ביותר של האישה. ואנו כנשים יולדות, נדרשות להכיר בתהליכים אלו ולתת מקום לקרות ולהתהוות בנו.
מלבד זאת על האישה לחשוב על העובר, להתייחס אליו כאל מבין ומרגיש, לברר מהו הטוב שאנו רוצים עבורו.
מהו אותו עולם מושלם שאני מאחלת לעובר שלי?
הרמוניה עם הזולת, כל המחשבות שלנו עוברות לעובר.
עלינו לדעת שהעובר יגדל בתוך אימו כי זהו התהליך ההתחלתי. ההכנה שבו בצורת הדומם, צומח וחי. להצטברות התאים, מערכות, מנגנונים, שכבר נכנסים לאיזון מוערכת אינטגראליות.
אם האם רוצה שהעובר יגדל בתוכה בצורה יפה ובהרמוניה פנימית אז האם צריכה לחשוב על כלל המערכת, על זה שהכל מחובר, שהכל יפה והכל טוב.
“סוף מעשה במחשבה תחילה” ושהתינוק שגדל בתוכה מתפתח בה, מפני שבינתיים הוא לא מסוגל לכך כשהוא נמצא ברחם אימו ומתפתח שם”.
“הלידה היא בעצם ההתקשרות החדשה שלו לעולם החדש, לעולם העגול.
האישה צריכה להביא לו ביחס שלה, במחשבות שלה, ברצונות שלה, בהסתכלות שלה, את ההרגשה הזאת, את הפילוסופיה הזאת של החיים. ואנחנו יודעים, לפי המחקרים האחרונים שעד כמה שהאם חושבת ומקרינה לעובר המתפתח את המחשבות, ברצונות וההסתכלות שלה, הוא לא רק גדל לפי זה אלא יש בו מערכות שנבנות לפי זה בהתקשרות זו או אחרת.”
מכך, אנו למדים שדרך המחשבה, הרצון, היחס של האם וגם דרך הסביבה שבה העובר גדל, העובר מקבל אפיונים ותכונות פנימיות שמעצבים לו את חיו.
לכן מאוד חשוב שהאמא תבין שהיא חיה כאן בעולם שכולו עגול ואינטגראלי ושהעובר שגדל בתוכו תלוי בה ומוגן נגד כל מיני השפעות רעות מבחוץ ועד כמה חשוב שהיא תהיה מודעת לכך ותנסה ליצור לעובר את התנאים הטובים ביותר שיכולה להעניק לו.
חוץ מהשפעות של קור, חום מזון וכדומה, יש כאן השפעות של המחשבות והרצונות שנמצאים כאן בעולם שלנו. רצונות אלו פועלים על העובר ולכן על האמא, האבא והקרובים לדאוג לספק לו את הקשר הנכון לכל הסובב אותו כדי שהעובר יקבל את כל העולם כמכלול אחד, כמערכת אחת וירגיש שהוא שייך לאותה המערכת ונמצא בה כחלק הפעיל המתקשר נכון להכל. ככל שהוא גדל הוא מתקשר נכון יותר ויותר מבין את העולם ואת מקומו בו ויכול להיות בהדדיות הנכונה עם כל הסובבים אותו.
“אנחנו חושבים שאין לעובר שום תגובה, אלא ישנה תגובה והוא לומד ורוכש הרבה חוכמה. לא סתם כתוב בספר הזוהר ש”עובר במעי אימו רואה מסוף העולם ועד סופו”. הוא מקבל שם הרבה חכמה, הוא מקבל ששם את היסודות של תוכנת החיים. אחרת למה הוא נולד? האם הוא נולד סתם כגוף בשר? הוא נולד ויש בתוכו חכמה והוא צריך לפתח את הדברים, זאת אומרת הוא כל הזמן נכנס לסביבה יותר ויותר רחבה, יותר עוצמתית בכוח מינוס ופלוס בשתי הכוחות כדי שאת ההתגבשות והתחברות ביניהם הוא ייקח בצורה הנכונה וכל הזמן יגדל ויהיה איתם בהמוניה, אמנם שהכוחות מנוגדים וכך הוא גדל”.
לכן האמא צריכה לזכור שהיא יכולה להשפיע על תכונות מסוימות בעובר.
מחקרים מראים שיש תכונות שנולדים איתך ואי אפשר למחוק אותן. זה נמצא בתינוקות וכשהם נולדים אפשר לפתח תכונות אלו לטובה. למשל, תינוק הרגיש לקולות יכול להיות מוזיקאי מוכשר. תינוק סקרן יכול להיות מדען דגול וכדומה.
זאת אומרת שיש תמיד כל מיני אפשרויות לאדם איך להתפתח כי את התכונות והנטיות שהעובר קיבל הוא קיבל אותם בצורה גולמית כבר בבטן אימו.
בתפקיד ההורים לזהות תכונות אלו ולפתח אותם בתינוקות.
האמא יכולה כבר מראש לתת לעובר לא רק דם, לא רק מינרלים וויטמינים וכל החומרים, כשהיא חושבת מחשבות על העובר היא נותנת לו גם את המחשבות שלה. כמו שנאמר ב”תורת אמך” שמתחיל כבר מהיום הראשון וזה לא סתם מהמחשבות שלה כל הזמן על העובר המתפתח.
שלבי התפתחות העובר:
ידוע שעובר כשמגיע לארבעים יום מתחילה להתפתח איזו הבנה, הכרה. מחקרים מראים שמה שעובר עובר עוד ברחם משפיעים עליו מאוד ומה שעובר עליו זו מלחמה פנימית של מצבי הסתגלות והתאמה שלו לתנאים חיצוניים.
עובר שלא מצליח להתאים עצמו לתנאי הרחם נקרא תקלה, מחלה.
עובר שמצליח להתאים עצמו מתפצח בצורה טובה ונכוונה ברחם. העובר עובד קשה כשהטבע עובר עליו ובונה אותו.
ההתפתחות של העובר יכולה להיות ע”י שני כוחות: כוח אחד שמפתח אותו מבפנים וכוח שני שיוצר אותו חיצונית.
חשוב להבין שהעובר נמצא בתהליך מאוד אינטנסיבי בהתפתחות שלו ולכן אנחנו צריכים לדאוג לתנאים נכונים לזה.
על הזוג לדאוג למזון, למצב הפנימי של האישה למצב פסיכולוגי שלה, למצב הבריאותי ולדאוג לה למילוי גשמי ורוחני.
שלבי ההתפתחות של העובר: בארבעים ימים ליצירת הנולד דואגים לו רק בצורה חומרית. מארבעים ימים והלאה אנו צריכים להתחיל לדבר איתו כמו על הגוף המתפתח. אחרי שלושה חודשים אנחנו מתייחסים אליו כמו אל קטן שמגיב בצורה ישירה על כל מה שמתרחש בסביבה. אחרי שלושה חודשים אנחנו מתייחסים אליו כמו אל קטן שמגיב בצורה מסוימת אל הפניות שלנו. כמו לאדם קטן. ובשלושה חודשים האחרונים אנו נתייחס אליו כאל מישהו שממש מרגיש, מגיב ומבין אותנו בצורה ישירה על כל מה שמתרחש בסביבה.
הכנת העובר ללידה:
בחודשים האחרונים להריון האמא מכינה לעובר את היסודות בהתפתחות המוח וכל מיני מערכות בגוף.
ואז מגיע השלב שהוא מוכן לצאת מהרחם. זהו שלב ההתקשרות שלו לעולם בצורה חדשה. שהוא מבין ומרגיש בעודו נמצא ברחם שהוא רוצה קשר חדש לאימו. הוא רוצה קשר חיצון. הוא כאילו דוחה את המזון שזה הדם, ואת היחס שהוא נמצא בטיפול הצמוד והוא מרגיש שהרחם קטן עליו. הוא חייב להתחיל בקשרים חדשים עם העולם החיצון.
העובר מרגיש שהוא חייב לצאת וחייב להיות קשור עם מי שמוליד אותו בצורה חדשה, חיצונית כלומר ביותר הכרה, הבנה וביטוי עצמי. אני לא רוצה לקבל אוכל, אני צריך להרגיש יותר את הסביבה, הסביבה שאני נמצא בה כעט אינה מתאימה לי יותר. הרחם הופך להיות לצינוק- צפוף ולא נוח.
ואז העובר עוזר לצאת לאוויר העולם החדש. לא רק האמא עובדת כאן. גם העובר עובד בהתפתחות ביציאה.
“אחרי שיש הכנה אז מתחיל תהליך הלידה שבא בלחץ ובשילוב של שני כוחות בצורה כזאת, שגם הכוח המייצר פועל ככוח הדוחף. גם האמא וגם העובר צובר כוח “מהמצב החדש” הכוונה היא שהעובר מקבל כבר ברחם לפני הלידה אותו כוח כמו שהוא נולד שיש לו ממש התנגדות לאימא ואז הוא נולד. כאילו נמצאים בניגוד זה לזה.
באגדה מסופר על הנחש שבא ומוסיף לה בעקיצה שלו את הרעל ואז היא מולידה וכן הלאה.
כשהאמא מרגישה את רצון העובר לצאת (כמובן בזמן הנכון) האמא משתפת פעולה איתו.
כל הכוחות שהיו מרוכזים כדי להחזיק אותו ברחם ולשמור עליו פתאום מתרכזים בלשחרר אותו החוצה. ואז נפתח פתח ומורגש לחץ וכיווצים שעוזרים לתינוק להתברג דרך תעלת הלידה והוא יוצא החוצה בשיתוף עם כוחות אימו.
למרות רצון העובר לצאת לאוויר העולם עדין התינוק שיוצא עובר מעבר דרמטי מרחם מגן ושומר למקום פתוח, מואר גדול וכו’. לכן על האמא והאבא לדאוג לסביבה שקטה, נינוחה, אוהבת, חמה ונקייה עד שגוף התינוק יגדל, יתחזק ויתאים עצמו לסביבה.
ככל שהמעבר היה יותר טבעי וטוב כך גם התינוק היה יותר בריא בנפשו ובגופו.
מכאן אנו מבינים-
שאמא מולידה חיים חדשים שממנה התינוק יוצא לעולם חדש, התינוק זה ההמשך שלה. היא כביכול עוברת לידה יחד עמו. הסתכלות רחבה יותר על החיים כי האם לא מולידה סתם גוף חי, היא מולידה אדם גדול. מזל טוב!
תפקיד האב במהלך ההיריון:
עד כה דיברנו על האם והעובר. אך כמובן יש מקום לאב בתהליך ההיריון והלידה. אמנם אין בין העובר לאב אינטראקציה גופנית אך יש לאב השפעה ניקרת בהתפתחות העובר.
האבא צריך להיות ממש בתוך האמא בזמן ההיריון. האבא צריך להיות כמה שיותר קרוב לאמא, הוא צריך לתמוך ולעזור.
בלי האבא האם מרגישה חוסר תמיכה, חוסר כוח, חוסר השפעה על העובר. האם צריכה להרגיש שהאבא נמצא ממש יחד איתה בכל התהליך הזה והאבא שומר עליהם מכל רע ותומך באמא נפשית וכלכלית. אם לא עומד אחרי האישה גבר אז יש ליקוי בהשפעתה לעובר. אם האב תומך וגם עובר הכנה ויודע איך להשתתף ברצון, במחשבות בעיקר אז יש לו קשר לעובר דרך האם וגם לא רק דרך האימא מפני שהעובר מתחיל מ”לובן דאבא” כלומר שהעובר התחיל מהזרע של הגבר.
גם האב מחויב להתייחס לעובר כאל מבין ומרגיש. לברר מהו הטוב שהוא רוצה עבורו. כל המחשבות שלו עוברות לעובר. לכן חשוב לחשוב על עולם הרמוני ומתוקן. ועל איך היה רוצה שבנו היה שמח ובטוח בסביבה.
אם כך, יש לעובר חלק מהאב לכן האב קשור אליו. למרות שהוא נמצא עכשיו בינתיים בגופה של האם. האב קשור אליו ויכול להשפיע עליו. הקשר הזה קיים לנצח והוא היה מתוכנן מתחילת העולם שכך זה יקרה ולכן כל הזיווג וכל התהליך הזה קרה וכן הלאה. מכך אנו מבינים שלעובר הזה יש קשר לאב. האב צריך להודות לאם שהיא תבין שהתינוק באמת חשוב גם לו.
בכל התרבויות העתיקות היה חוק שגבר מרגע שאישה נמצאת בהריון הוא מספק לה את כל צרכיה. אסור לריב איתה, צריך להניח לה, מה שהיא רוצה וצריכה לתת לה, כי מה ששלט בה זה הכוח המפתח עובר. חייבים לתת לאישה לנוח ולא להרגיזה, לסדר לה חיים נוחים, כי בזה אתה מספק לעובר חיים גשמיים ויחס העובר לעובר דרכה.
אבא שצועק מזמין לעצמו יחס ורגש שלילי, מקלקל את הסביבה שבו העובר חי וכנגד השפעה שלילית זו העובר חייב להתגונן. כנגד יחס חיצוני שלילי מתחיל להבנות בו יחס שלילי לאב ולסביבה, דבר שהופך להתנהגות אלימה. העובר נמצא בחוסר ביטחון טוטאלי מה שיכול לגרום לנזק לכל החיים כי אינו יכול להיות עצמאי.
לכן חשוב שהאבא יהיה רגיש ונינוח כדי שהעובר ירגיש בטוח ויפתח את החושים שלו לטובה.
מערכת היחסים בין בני הזוג תקבע במידה מסוימת אילו מערכות יחסים יהיו לטובה. קודם כל ירצה ללמוד להיות בכאילו מערכת יחסים כמו שהיה לו ברחם.
“חשוב שנדע שאנחנו חיים במערכת עגולה, שלמה, שכוללת בתוכה את כל המציאות, בכל הדרגות וכל זה נסגר יחד. וכאן ממש אי אפשר שאנחנו נהיה חופשיים במשהו , בלי להשפיע זה על זה באיזה מחשבה, באיזה רצון, באיזו צורה, אלא הכל נכלל, הכל נרשם, כל מעשיך נרשמים”.
ומי ייתן ונזכור שכל מה שאנחנו עושים זה כדי להיות אדם מושלם. שנדע להעביר לעובר השפעות חיוביות ושנרצה לבנות עבורו סביבה יפה וטובה. ושהעובר ירגיש ויקבל אור מקיף.
שהיה לו לאן להתפתח ולהתרחב. הוא ירגיש את הדאגה שלנו לעתידינו ויגדל באיזון ואהבה גדולה.
סוף דבר: בחרתי בנושא עובר ברחם אימו בהתפתחות הרוחנית היות והנושא קרוב לליבי, סיקרן אותי לחקור אותו ולשתף אתכם בו. עובר ברחם אימו זה נושא שאפשר לכתוב עליו ספרים רבים ומחקרים רבים נעשו בנושא זה.
אני השתדלתי להתמקד רק על הפן הרוחני ועל מה עובר ומרגיש העובר ברחם ולא לצאת לתחומים אחרים.
מקווה שהעברתי לכם את תחושת העובר וחשיבות התנהגות האם, האב והסביבה בהבאת תינוק בריא לעולם מתוקן.
תודה לאביבה “דולה” גרבובסקי, שיעצה לי ולהזדמנות שניתנה לי לשתף בחווית הכתיבה.
שלכם, מרטין מאיר, דולה
