אחר כך סיפרתן על הכוחות המחזקים אתכן, כמו:
·         “יש לי ידיעה פנימית שאוכל לכל דבר”
·         “יש לי חיבור חזק לטבע”
·         “בן זוג שלי שהוא הכוח שלי”
·         “התינוק שלנו הוא הכוח שלי”
·         “אחי… שנהרג לפני שנים בפיגוע ושומר עליי כל הזמן מלמעלה…”
·         “אימי שנפטרה ועדיין מחזקת…”

וכך עברנו למעגל תודה על כל מה שעושה אותנו, את כל אחת מאיתנו, ברת מזל:
·         “אני ברת מזל כי אני בריאה”
·         אני ברת מזל כי יש לי אהבה”
·         “אני ברת מזל כי הרפואה עזרה לי להיכנס להריון”ואז דיברה אותה אמיצה, שאמרה כי היא… לא מרגישה ברת מזל בכלל. שההריון “בא לה על הדרך” וגזל אותה ממנה, שיותר לא תוכל להיות אותה ילדה פראית העושה ככל העולה על רוחה, ולא רק זאת, אלא שמעתה  תחויב להיות אימא אחראית…

כמה אהבתי אותה על האמת הכואבת ועל גילוי הלב הלא ברור מאליו, שגם היא נכונה וקיימת וגם לה יש מקום במעגל הנשים וכולן חיבקו אותה בהבנה, והלב רק הלך והתרחב, הלך והתאהב.

כל כך הרבה אהבה התרחשה במעגל הנשמה, כל-כך הרבה תמיכה וקבלה, נגיעה וחיבוק והבנה ושיתוף, הקשבה ושיתוף, שמה שנשאר זה לכתוב תפילה לנשמה הקטנה המגיעה לעולם, כל אחת מכן כתבה את אשר על ליבה, בשקט, עטופה בנשמתה היא, אחר כך כל אחת הקריאה וצמרמורות של התרגשות מכל מילה ומשפט:
“נשמה שלי קטנה, את מבורכת… אבא ואימא ממתינים לך, וישמרו עלייך תמיד, את תהיי בטוחה ומוגנת… את רצויה כפי שאת, אהובה ללא תנאי… מכינים לך כבר את החדר, טהורה ומוארת כבר משפיעה על חיינו… מאחלים לנו שנוכל לאפשר לך לגלות את חייך… מברכים אותך בבריאות…”

וכך, רגע לפני שנכנסת השבת, בעוד הנרות מהבהבים באור רך והמוסיקה לוחשת, נכנסנו בשער ההזדמנות לעלות לתדר גבוה יותר של אהבה, של יחד, של תמיכה קבוצתית, מזכירות לעצמנו את כוחה של הנשיות הרחמית, הרחומה, המכילה, היודעת לברוא חיים ולחזקם, למרות הקשיים.

מעגל נשים זה שאין כמוהו להבנת האני העצמי מתוך המראה של הקבוצה, ואיך כל אחת ואחת משקפת חלקים שונים שבתוכי, כל אחת משלימה בי חלק חסר וכל אחת הופכת לאחותי המרפאה.

היה תענוג לראות איך דף קשר הועבר ביניכן, ביוזמתכן. את הקושי להיפרד. חיוכים וחיבוקים ומשאלה רטובה ש”אולי נלד כולנו יחד בקבוצה, כאן עם המיילדת, כאן באמא אדמה…”

אימא אדמה יקרה שלי. אימא מזינה, בתפילה לשמור עלייך ככל שאוכל.
שבת טובה. עידן של אהבה ורק שלום בתוכנו.
אמן.
שרי – מיילדת

________________________________________________________________________________________

והייתה גם דולה אחת, קארן זכות, שהתארחה במעגל הנשים ב-21.12.12 בתור “תצפית משתתפת” וכך היא כתבה לשרי בימים שאחרי…

שרי יקרה,
רציתי להודות לך על ההזדמנות להיחשף למעגל הנשים ההריוניות ביום שישי האחרון. עברתי סוף שבוע נפלא כשכל הזמן עולה במוחי הקסם של אותו מפגש עם אותן הנשים המדהימות.
כמה חזק ועמוק הוא הרגש אותו מביאה הבריאה שבתוכנו, רגש שגורם להוציא את כל אשר בליבנו. ההקשר בין מה שהן ‘מולידות’ לבין החוזקות שהן מביאות עמן ללידה, כל כך עמוק, אותנטי, טעון ורגיש. במהלך המפגש, לא פעם רציתי לקום ולחבק כל אחת ואחת מהנשים. האומץ של כל אחת מהן לשתף את שאר הנשים – בסיפורה, בפחדיה, בחששות שלה, באמת שלה – זו העוצמה הנשית שכול כך מורגשת ועוצמתית במעגל.
רגע סגירת המעגל, שהיה רגיש ונוגע ללב עם המכתב לישות הרכה שאנו נושאות אתנו תשעה חודשים מחיינו ומחכות לרגע שתונח בזרועותינו – רגע זה הוא החלק הראשוני בפאזת המעבר לאימהות.
ושוב תודה, על הזימון, ההזדמנות והשיתוף.
בהערכה רבה,
קארן זכות – דולה