אבחון ופענוח ציורים של ילדים
הפסיכולוגיה של האישיות נעזרת באבחון ציורי ילדים כשיטת הערכה ומדידה. השיטה מסייעת לאבחן תופעות פסיכולוגיות בתחומי הגוף, הנפש ובתחום מערכות היחסים של הילדים עם סביבתם הקרובה.
פענוח ציורי ילדים ואבחון שלהם, הוא אחת משיטות שונות של אבחון וטיפול באמצעות אומנות. שיטה זו של פענוח ציורי ילדים, מסתמכת על מחקרים פסיכיאטריים, פסיכולוגיים, מחקרים באומנות ובחינוך, גרפולוגיה ותחומים נוספים, אשר מצאו קשרים חיוביים בין ההבעה החזותית והבחירות הלא מודעות של אדם לבין מאפיינים נפשיים ורגשיים שלו.
ציורי ילדים החלו להיחקר לפני כ-200 שנה, זהו תחום הקשור מאוד לגרפולוגיה, שמקורותיה נתגלו לפני כ-2500 שנים בכתביו של הפילוסוף הסיני קונפוציוס. החוקרת רודה קלוג חקרה כמיליון ציורי ילדים אשר נאספו משלושים מדינות שונות תרבות, מסקנתה היתה כי קיים מכנה משותף רחב מאוד לכל ציורי הילדים ללא קשר לסביבתם.
נמצא קשר ישיר בין שלבי ההתפתחות הפיזיולוגים, נפשיים ורגשיים של הילד למאפיינים חזותיים של הציור. למשל, איכות הקו או הקווים שמהם מורכב ציור, שימוש בסמלים, תפיסת עומק וקומפוזיציה ועוד. על הקשר בין גורמים אלו ואחרים מושתתים אבחונים שונים של ציורי ילדים.
עוד בשנת 1805 חוקרים שמו לב שבשלבי הציור הראשונים של ילדים, בערך בגיל 3, ילדים נוהגים לצייר מעין דמות של “ראשן” (פנים שיוצאות ממנו זרועות ורגלים) זוהי דמות המקבילה להתפתחות הראשונית של האורגניזם, האדם. סביב גיל 4 מתווסף לראש גוף, שהינו בעצם הארכת הראש. בגיל 5 מוסיפים כמחצית מהילדים גוף, כאשר הזרועות, הרגליים והצוואר יתווספו מאוחר עוד יותר.
גם לבחירת צבעים בציור יש משמעות באבחון בעזרת ציורים, בעיקר בכל הנוגע למימד הרגשי. לצבע יש משמעויות באספקטים שונים: משמעות קולקטיבית (למשל כחול-שמים, צהוב-שמש), משמעות תרבותית (לבן כצבע של טוהר בתרבות המערב ושל מוות בתרבות המזרח), משמעות מקומית (כחול ולבן כצבע הלאום אצלנו, צבעים אחרים אצלך עמים אחרים) ומשמעות אישית.
בשנת 1810 חילק גיתה את הצבעים לצבעים קרים (צבעים בעלי אורך גל קצר) ולצבעים חמים (בעלי אורך גל ארוך). הוא ייחס משמעויות שליליות לצבעים קרים ומשמעויות חיוביות לחמים. אבחנתו קשורה לרגשות אותן מעוררים הצבעים, יחד עם תחושת הפרספקטיבה – קרבה או ריחוק.
כשילד מחזיק בידו לראשונה בצבע ומשרבט, הוא נפעם מהתוצאה. מלא סקרנות הוא חוזר שוב ושוב לצייר ולשרבט ורואה מה הצליח לעשות. בתהליך של פענוח ציורי ילדים מתייחסים בעיקר לאיך הילד צייר ולא למה הוא צייר. באיזו דרך הוא צייר, לאיזה כיוון הקו פונה, איכות הקו, מידת הלחץ, מיקום השרבוט על הדף, בחירת הצבעים וכו’, כאשר כל המשתנים האלה ביחד מתאגדים לפרופיל אישיותי רחב.
פענוח ציורי ילדים הינו כלי המסייע לאבחן תחושות, רגשות, ביטחון עצמי, יכולת ביטוי עצמית, יחסים עם הסביבה ועוד. חשוב לציין שלעולם אין להסיק מסקנות מציור אחד בלבד או מסימן אחד על פני הציור, אלא יש לאסוף מגוון רחב של ציורים לפני שניתן להגיע למסקנות.
לסיכום, רק אזכיר כי בציור, אצל ילדים או מבוגרים כאחד, ההתבטאות היא חופשית וחסרת מגבלות וכל ציור מושפע בדרך כלל ממצבו הפיזי והנפשי של האדם המצייר. מה שמאפשר, למי שמתמחים בתחום זה של פענוח ציורים, לאבחן את מצבו ו/או בעיותיו של האדם ואף לסייע לו.
כתבה: רונית נוימן – פסיכותרפיסטית גופנית מוסמכת, מטפלת איזון גוף נפש, מאבחנת בעזרת ציורי ילדים, מנחת קבוצות וסדנאות.
לדף האינדקס של רונית נוימן באינדקס הריון , לידה והורות של אמא אדמה.
רונית נוימן תתארח במרכז אמא אדמה במסגרת פינוקי בוקר להרצאה בנושא שרבוטי פעוטות.
