הילדים (מתוך הנביא, ג’ובראן חליל ג’ובראן, מודן הוצאה לאור)
ילדיכם אינם ילדיכם, כי פרי געגועי החיים אל עצמם.
באים המה דרככם אך לא מכם, חיים עימכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדכם את אהבתכם אך לא את מחשבותיכם, כי להם הגיגיהם.
גופם ישכון בביתכם, אך לא נשמתם.
כי נשמתם מסתופפת בבית המחר – שם לא תוכלו לבוא אף בחלומותיכם.
אפשר לכם לחפוץ להיות כמותם, אך אל לכם לעשותם כמותכם,
כי החיים פניהם קדימה לא אחור, והם לא יתרפקו על האתמול.
סדרת מאמרים בנושא התפתחות רגשית של תינוקות ושל הורים, מאת אפרת בן שם, פסיכולוגית קלינית, מטפלת בנשים בהריון ולאחר לידה ומלווה אבות, אמהות ומשפחות בתחילת דרכן ההורית.
התפתחות תינוקות מזווית פסיכולוגית – האם התינוק שלי בסדר?
פרק הפתיחהלידת ילד ראשון הינו מאורע עוצמתי ועטוף באי וודאות מכיוון שמעולם לא היית אמא לפניו, מעולם לא היית אבא, ומעולם לא הייתם הורים. ברוב המכריע של המקרים, השינוי בחיים דרמטי וטוטלי ומצריך התכווננות חדשה בכל ההיבטים: ברמה האישית – הפנמת הזהות החדשה שלך כאם או שלך כאב, והכללתה במערך הזהויות הקיימות. ברמה הזוגית – המעבר מהיותכם זוג להיותכם שלישיה, ועם הזמן, מציאה והגדרה מחודשת של הקשר הזוגי שישתנה לעד אל מול המציאות החדשה. ברמה ההורית – למידת תפקיד חדש שלא הכרתם ושילוב בין הקולות הפרטיים הניזונים מאישיותכם השונה, ממטען חייכם הנבדל, לקול משותף המחזק ומעצים את הקולות הפרטיים.
אל מול שלל הלמידות החדשות שמתדפקות על דלתכם, אותם אתם נאלצים ללמוד “בתנועה” ובתוך החיים עצמם, תינוקכם עובר גם הוא שינויים עצומים מבחינה רגשית, שינויים אותם לרוב אינכם צופים מראש, אלא מגיבים אליהם כאשר אתם חוזים בשינוי התנהגות או תגובה אצל תינוקכם. בכל תקופה ותקופה, תקופות אותן אפרט וארחיב בהמשך סדרת הכתבות, מצוי התינוק בשלב פסיכולוגי שונה, שבו צרכיו הרגשיים משתנים ובמקביל, משתנים גם צרכיו מהוריו.
לרוב ההתפתחות הפסיכולוגית של התינוק, המביאה עימה שינוי בתגובותיו ובדפוסיו, מתקבלת בטבעיות אצל ההורים והם בתורם, מתאימים עצמם אליו ולצרכיו. אולם לעיתים, המעבר בין השלבים ובין התקופות הינו מבלבל ולא מובן, ולא נותר אלה לשאול: מה קורה לתינוק שלי? האם הוא בסדר? האם אני מגיבה (או אני מגיב) בהתאם לצרכיו של התינוק שלי?
החשיבות הרבה שאני רואה בהבנת ההתפתחות הרגשית של תינוקות בתקופה הראשונה, הינה בראש ובראשונה הידיעה שלכם כהורים כי מדובר בשלבים משתנים. אי לכך, לא תמיד המצב יישאר כפי שהוא. הידיעה כי לא לעד תהיי מחוברת לתינוקך והוא אלייך, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בחודשים הראשונים, או לחילופין, תינוקך למשל לא יהיה נתון לעד להתקפי זעם בלתי מובנים, כפי שהדבר מתבטא בסביבות גיל שנתיים, מקלה על ההתמודדות בשלב הספציפי של ההתרחשות.
סיבה נוספת לחשיבות הבנת השינויים הרגשיים העוברים על התינוק בהתפתחות הרגשית שלו קשורה לכך שהתכווננות נכונה ומדוייקת לצרכיו הפסיכולוגיים של תינוקכם בתקופה זו, תאפשר לו לעבור את השלב ההתפתחותי בהצלחה במסע שלו לעבר הנפרדות והאינדיוידואליות. הבנה כי תגובות מותאמות ומקבלות, מסייעות להתפתחות רגשית תקינה של התינוק יכולה להקל גם היא על ההתמודדות מול הקשיים שעולים כמו גם לדרבן בחלקים קשים של הדרך.
בנוסף, אני סבורה כי הבנת השלבים ההתפתחותיים, מאפשרת להורים מידה של אורך רוח, אורך נשימה ואפילו הומור בהתמודדותם מול קשיים שמציב התינוק או הפעוט בתקופה הראשונה וגם בהמשך הדרך.
באופן כללי, התינוק עובר מסע התפתחותי שכיוונו – ממצב סימביוזה ותלות לעבר נפרדות ואינדיווידואליות, ממקום המחובר להוריו למקום מרוחק ומופרד מהם, במטרה למצוא את עצמו ואת זהותו. לאחר ששהה תשעה חודשים ברחם אימו והיה חלק בלתי נפרד מגופה, הוא מתחיל את מסע חייו כאשר הוא תלוי במטפליו באופן מלא, יותר מכל בעל חיים אחר ואינו יכול לשרוד ללא אחזקה טוטאלית בכל התחומים. לאט ובהדרגה, במקביל לגדילתו הפיסית, מתאפשרת גם גדילה רגשית המזמנת התנסויות נוספות של התינוק אל מול העולם ואל מול עצמו.
מתוך כך עולה גם הנקודה הפרדוקסלית ואולי הקשה ביותר במסע ההורי: מחד, הרצון להגן בכל מחיר על התינוק היקר מכל ולספק את כל צרכיו במלואם כדי שלא יחווה תסכול ומאידך, ההבנה כי בזמן הנכון יש חשיבות לשחרור ולעצמאות, גם אם הדבר כרוך בהתנסויות מתסכלות וזאת כדי שיוכל לבדוק את העולם בנפרד מהוריו ומתוך כך, ללמוד את עצמו.
כפי שציינתי, למידתו של התינוק את עצמו ואת העולם הינה אינטנסיבית מאוד בתקופה הראשונה לחייו ואתם כהורים יכולים לסייע לו וללוות אותו במסעו החשוב הזה. ואולי, אם תהיו מודעים לאתגרים שעומדים בפניו תוכלו לגייס כוחות ומשאבים של הכלה וקבלה בזמנים קשים במטרה לחזק אותו וגם אתכם במסע הגדילה שלו ובמסע הגדילה שלכם כהורים.
