לשון קשורה בקרב תינוקות וההשלכות בקרב ילדים ובוגרים – על הנקה ועל לשון קשורה
הקדמה למאמר על לשון קשורה – הסיפור האישי
את המאמר על לשון קשורה החלטתי לכתוב בעקבות הניסיון האישי שלי בנושא עם בני אלמוג, שכן למרות ששמעתי על תופעת הלשון הקשורה עוד קודם לכן, אני ובני עברנו דרך ארוכה עד שאובחנה הבעיה.
לאחר הלידה היה נראה כי אלמוג התחבר יפה לשד ואף ינק והוציא חלב, כשגם מדריכת הנקה וגם יועצות ההנקה בבית החולים טענו שהכול בסדר ואין בעיה. לאחר יומיים בבית החולים בהם אני ואלמוג כמעט ולא עוצמים עין, כשהוא איתי כל הזמן, לא ישן יותר מ- 10-15 דקות רצוף, כשבזמן שהוא ער הוא מחובר לשד, חשתי שמשהו אינו כשורה ופניתי ליועצות ההנקה במחלקה על מנת שיבדקו את האחיזה שלו ואת האחיזה שלי. הייתי עייפה ורצוצה (מאז הלידה כאמור כמעט ולא עצמתי עין) ועם חשש גדול שאולי אין לי מספיק חלב. היועצות אמרו שזוהי תופעה רגילה, ככה מתנהגים תינוקות בני יומם וכל שעליי לעשות זה לישון כשהוא ישן ולהניק – “זה תפקידך לתקופה הקרובה”. תשובות דומות שמעתי גם בטיפת חלב. אף אחת לא זיהתה בעיה באחיזה שלו, או יבלת על השפה שנתגלתה די מהר כתוצאה מהיניקה הלא נכונה.
לאחר שלושה שבועות מייסרים ללא שינה ועצבנות רבה שלי ושל אלמוג החלטתי לפנות ליועצת הנקה מוסמכת. הדבר הראשון שהיא בדקה הוא אם לאלמוג יש לשון קשורה ומיד זיהתה שאכן זו הבעיה. במקרה של אלמוג הלשון הייתה קשורה בחלקה האחורי ומסתבר שהמודעות גם בקרב אנשי מקצוע לכך היא מאוד קטנה ולכן לא איתרו זאת מייד.
בהמלצתה של יועצת ההנקה ביצענו את הניתוק אצל דר’ רועי פורר, רופא פה ולסת בירושלים, שהסתבר לי כי הוא עושה מדי יום עשרות ניתוקי לשון קשורה לפעוטות. התהליך לניתוק הלשון הקשורה הוא תהליך קצר ופשוט ולא יאומן איך פעולה כל כך פשוטה, פותרת כל כך הרבה בעיות שהולכות ומחמירות אצל ילדים ומבוגרים אשר לא עברו את הניתוק בינקותם (בכך אעסוק בהמשך המאמר).
מיד לאחר הניתוק לקחתי את אלמוג להנקה, שכן חלב אם הוא התרופה הטובה ביותר עבור התהליך. אלמוג בכה וקצת דימם אך זה כנראה חלק מהעניין – חוויה קשה יותר לנו ההורים מאשר לתינוקות.
תקופת ההסתגלות מחדש של אלמוג ליניקה לקחה כשבועיים ונאלצתי לתת לו תוספים על מנת לספק את הכמות הנדרשת. במקביל אני הייתי פצועה וכאובה ולא הייתי מסוגלת לשאוב, החלב שלי התדלדל ולאחר חודשיים מהלידה התייבשתי לגמרי. נראה לי שאם תופעת הלשון הקשורה הייתה מתגלה בשלב מוקדם, בבית החולים או בסמוך לכך, אלמוג יכול היה להמשיך לינוק עד שהיינו מחליטים להפסיק. יועצת ההנקה ציינה כי ישנו סיכוי גם בשלב מאוחר כזה לחזור להנקה מלאה, אך כיוון שגם אני כבר הייתי מותשת ופצועה, מה שפגע בייצור החלב ובאיכותו, הדבר כבר לא קרה.
אחרי שסיפרתי את סיפורי האישי בנושא, אני שמחה להביא את המאמר הזה העוטף בתוכו את כלל התופעות וההשלכות של לשון קשורה, גם מעבר לנושא ההנקה, בתקווה שהדבר יוכל להועיל לאמהות אחרות.
מהי לשון קשורה?
הלשון היא כלי רב עוצמה הפועל בחלל הפה – היא מנקזת את האוזניים, את האף ואת הסינוסים, מנקה את החיך והשקדים ואת עצמה בתנועתה, מנקה את חלל הפה ומסדרת את השיניים, מעצבת את עצמות הגולגולת ואת דרכי הנשימה והאחראית להנעת מערכת העיכול ולאיכות תהליך האכילה. “לשון קשורה” היא לשון שקרום דק מחבר אותה אל ריצפת הפה ומגביל את תנועתה. במקרים המובהקים – המוכרים לחלק מן הרופאים, הקרום קושר את כל הלשון עד הקצה.
לשון קשורה והנקה
התינוק היונק מקבל מחלב אימו את עיקר המזון המשמש לגדילתו והגנתו הטבעית והחיסונית, את בניית מערכות גופו ואת הביטחון, הקרבה והחום שיסעדו אותו משך כל חייו. הנקה היא האמצעי הטבעי, הפשוט, הבריא, הקל והזול ביותר להאכיל תינוק לשמור על בריאותו.
מכשול משמעותי בדרכם של כ- 20% מהתינוקות ליניקה תקינה, היא לשון קשורה או קצרה מדי. לאחרונה מתברר שגם שפה עליונה קשורה היא תופעה נפוצה בשילוב עם הלשון הקשורה. לאור הניסיון הרב שנצבר ובשיפור הניכר המושג בהנקה בעקבותיו, מומלץ לבצע ניתוק של לשון ו/או שפה קשורה.
לשון קשורה – התינוק
הלשון הקשורה אינה מסוגלת לתנועת יניקה – תנועתה מתגלגלת במקום להיות אורכית ובצורה זו גורמת לשפשוף הפטמה ופציעתה. כאשר השפה קשורה – היא אינה נפשטת קדימה על מנת לתפוס את הפטמה בעומק הדרוש והתינוק מועך אותה עד כאב ועוויות. איבוד חוזר ונשנה של אחיזה בפטמה גורם לשפשוף שפתי התינוק עד כדי יבלות בשפתיים, לכעסנות ולויתור תכוף על הניסיון לינוק, לעייפות והרדמות תוך כדי יניקה. יש לזכור שהיניקה היא ההתעמלות הראשונה של התינוק המפתחת סיבולת לב ריאה ואם אין שכר בעד המאמץ הרי העבודה היא לחינם!
משך ההנקה מתארך עד כדי חצי שעה ויותר במקום 10-20 דקות יעילות. בשעה שהתינוק עוזב לעיתים תכופות את השד בעת היניקה, נכנסת כמות גדולה של אויר ומתוך כך לפליטות חזקות ותכופות, גזים, כאבים והתעוררות תכופה מרעב. יש המגיעים לתת תזונה – אם משום שלא ינקו די ואם משום שאינם יונקים את החלב העמוק – המזין הדרוש לגדילתם. תינוקות רבים ירדו לפעמים עד שליש ממשקלם ואף הובהלו לבית החולים במצב של תת תזונה והתייבשות קיצונית.
בעקבות ירידה בכמות מתן שתן – תתכן צהבת יילודים מוגברת עד דחיית – ברית מילה וחשיפה לאור אולטרה סגול בבית החולים ימים מרובים. בעיות נוספות הן פליטה תכופה – רפלוקס, בגלל תנועת בליעה מוגבלת, פטרת בלשון ובלחיים בגלל חוסר פעילות הלשון (שאינה מנקה את החיך בעת היניקה) גודש בדרכי הנשימה, נזלת וליחה בגלל בליעה חלשה ואי ניקוז מספיק.
לשון קשורה – האם
אצל האם עלולים להופיע כאבים בפטמות ובשד עד פציעה, סידוק הפטמות, עוויתות שד וכאב חד. תפוקת חלב נמוכה או גודש קיצוני עד דלקת בשד, פטרת ואפילו סתימת צינורות ההנקה, חוסר שינה לשני ההורים וכן מתח, תסכול ואכזבה הנוספים על קשיי ההחלמה מן הלידה והמביאים במקרים רבים לגמילה מוקדמת חלקית או מלאה.
לילדים ומבוגרים שלא עברו ניתוק לשון קשורה בינקותם מחוסר ידיעה, יתכנו בעיות שונות ולהלן חלק מהן ומהסימפטומים שלהן:
א. חוסר נוכחותה של הלשון בחיך העליון, שזוהי גם רצפת האף, גורם לחוסר התפתחות תקינה של דרכי הנשימה העליוניים. במצב רגיל שריר הלשון החזק מעצב ומרחיב את העצם הדקה עוד בהיות התינוק עובר וכך פותח את הנחיריים וקובע לכל החיים את נפח נשימת האף. לשון קשורה לעומת זאת רחוקה מן החיך רוב הזמן, וגם בבליעה מגעה עם החיך חלש ביותר או שאינו קיים. חיכו של התינוק עקב כך צר וגבוה – על חשבון חלל האף. הצרות הנחיריים גורמת לבעיות נשימה והפרעות אכילה ושינה בתינוק ומאוחר יותר אף במבוגר. תינוקות אלו יהיו בגיל מבוגר אחוז ניכר מן הנשלחים לניתוחי פוליפים, כדי להשיג ככל הניתן פתיחת דרכי נשימה חסומות.
ב. תינוק אשר יונק בזמן שיש לו קושי נשימתי נושם תוך כדי יניקה, מצב היכול להסתכם בשאיפת חלב לריאות ולגרום לחנק או גודש נוזלים בריאה. כמו כן, אי סגירה מספקת של שוער הקנה בגלל בליעה חלשה עלולה לגרום לחדירת נוזלים ולמצב של דלקת כרונית בדרכי הנשימה העליונים (ברונכיטיס) ומשם לנטייה מסוכנת לדלקות ריאות ואלרגיות במשך כל הילדות ומכאן לקבלת אנטיביוטיקה וסטרואידים.
ג. הלשון אינה מפעילה קרצוף יעיל לגבי השקדים ולעיתים קרובות מאוד יהיו תינוקות אלו לוקים בדלקות גרון כרוניות.
ד. חוסר ניקוז הסינוסים באף (כתוצאה מדרכי נשימה צריות ובליעה חלשה) יכול לגרום לגודש חוזר או כרוני של האף וסינוסים לנזלת מרובה ואף דלקתית, לקשיי נשימה שינה מופרעת ולעיכוב גדילה של עצמות הפנים בגלל הצמיגיות הגדולה של תכולת הסינוס וכמובן לעוד טיפולים אנטיביוטים מיותרים.
ה. הבליעה החלשה והמוגבלת אינה מאפשרת ניקוז נוזלים מן האוזניים ומכאן לדלקות אוזניים תכופות, מתן אנטיביוטיקה מרובה, ועד ניתוח “כפתורים” ובמקרים חמורים עד הרס עור התוף וכריתת עצם השמע בגלל דלקות חוזרות.
ו. לחץ הלשון הקבוע יכול לגרום לדחיקת השיניים התחתונות כלפי חוץ, הצורך לבטא את המילים באופן תקין מחייב בעלי לשון קשורה להוציא החוצה את הלסת התחתונה על מנת לבטא כשורה אותיות שפתיות ושיניות (בומ”ף זסר”צ) עד כדי שינויי גדילה בילתי הפיכים בלסת זו המתקבעת בשלבים הראשונים של גיל ההתבגרות.
ז. ללשון קשורה יש רגישות גבוהה למגע, מצב הגורם לרפלקס הקאה כתגובה להנקה למגע יד או גוף זר ( מברשת שיניים) ויקשה על הנקה ואכילה בהמשך על ניקוי הפה ועל טיפולים.
ח. דרכי הנשימה העליונות חסומות – אם מבחינה מבנית או בגלל גודש נזלת וליחה גורמות לנשימה בפה פתוח, ייבוש הרוק, ירידה גדולה ביכולת הניקוי העצמי של הפה ומשם לעששת שיניים דוהרת וטיפולים יקרים ומיותרים לכל החיים.
ט. הפרעות שינה קשות בגיל מבוגר יותר בגלל השינויים החוסמים במערכת הנשימה, עלולות להגיע ממצב של נחירה קשה עד מצב של הפסקת נשימה בשינה במקרים החמורים. גם בעיות העיכול גורמות לבעיות שינה ומכאן לעייפות כרונית.
י. הלעיסה החלקית של המזון, ההפרשה הנמוכה של נוזל הרוק והירידה הדרסטית בתנועה של המעי כתוצאה מחוסר תנועתיות הלשון גורמות לבליעת מזון לא מעובד, אשר נרקב במקום להתעכל ויוצר דלקות במעי, רעילות במקום הזנה ואז עצירות, שלשולים וגזים ועוד הפרעות הורמונליות מטבוליות.
יא. הפרעות דיבור – יש לעיתים קושי מובהק בהגיית אותיות זשר”צ דטלנ”ת ולפעמים גיכ”ק ולעיתים איחור גדול בהתחלת דיבור.
אבחון לשון קשורה בתינוקות
אחת הדרכים הפשוטות לאבחון תופעת הלשון הקשורה בקרב תינוקות היא מידת ניקיון הלשון. במידה והלשון ורודה אדמדמה בקצה שלה ובחלק הפנימי שלה לבנה אפרפרה, דבר המעיד על הצטברות מזון ופטרת כתוצאה מחוסר תנועה של הלשון בחלל הפה, דבר נוסף הוא מעיין יבלת הנוצרת בשפתי התינוק מספר ימים לאחר הלידה, מה שמעיד כי התינוק אינו יונק בעזרת הלשון כי אם בעזרת השפתיים, דבר היוצר יבלת בשפתיו.
חשוב להקפיד על ביצוע האבחון בשלב היניקה המוקדם, בגיל יומיים עד שבועיים, כדי לא לפספס את זמן איזון תפוקת החלב, וכן, משום שמהירות הריפוי וקלותו הן בשיאן ככל שהתינוק צעיר יותר. על אף שניתן לבצע את הטיפול ללא הרדמה או הכנה אחרת תוך פחות מ-30 שניות גם עד גיל שנה.
ניתוק לשון קשורה
ניתוק הלשון הקשורה הינו תהליך קצרצר, פשוט וכמעט ללא סיבוכים או סיכונים, המבוצע במרפאה הפרטית ללא צורך בשום הרדמה. ניתוק הלשון הקשורה בוצע במשך מאות שנים בידי המיילדות בשעת הלידה, כפי שניתן ללמוד מעדויותיהן של מיילדות ותיקות ומעדויות של רופאים מאז אמצע האלף הקודם. הקרום הדקיק נחתך בזהירות במספריים, בדרך כלל כמעט ללא דימום והלשון חופשית – ללא צורך בכל טיפול נוסף.
מיום ביצוע ניתוק הלשון אצל תינוק צעיר, יכול תהליך הרחבת החיך להתחיל תוך שבועות ספורים מעצמו, ברוב המקרים. אצל ילדים עד גיל 13 ניתן לבצע הרחבה ע”י מכשיר אורתודנטי במשך כחצי שנה עד שנה ואצל מבוגר אין אפשרות כזו בכלל.
ברוב המכריע של מקרי ניתוק הלשון הקשורה האם מדווחת מיד על שיפור או שינוי באחיזה וביניקה, כשבדרך כלל תוך שלוש יניקות עד כשבוע, כבר מושג שיפור מלא. ככל שהתינוק צעיר יותר ניתן לתקן את הרגל היניקה השגוי מהר יותר. במקרים בהם הייתה פציעה או כאבים בשד, אלו יתרפאו לאיטם ויש לקבל בהבנה את הזמן הדרוש להחלמת האם.
החומר נכתב וניתן באדיבותו של ד”ר רועי פורר, רופא פה ולסת, ירושלים, טל: 03-3810022
