שיליה – השיליה – פלצנטה – Placenta

מכון ווינגיט – קורס דולות

מרצות: אביבה גרבובסקי – אירית לנדאו

עבודת גמר בנושא השליה

מגישה: סיגל ששון (תלמידת קורס דולות בוינגייט, כיום דולה באזור חיפה והצפון – 054-5766678)

תוכן עניינים

הנושא

א – השליה – מבנה ותפקידים

א – 1 מבנה ותהליך

א – 2 השליה – תפקידים וחשיבות

ב – השליה – מצבים פתולוגיים

ב – 1 בשלות עודפת

ב – 1 א סימנים

ב – 1 ב הסיבות

ב – 1 ג טיפול

ב – 1 ד סיכונים

ב – 2 הסתיידות שליה, שליה בוגרת

ב – 2 א סיכונים

ב – 2 ב הטיפול

ב – 3 שליית פתח

ב – 3 א סוגים

ב – 3 ב סימנים לשליית פתח

ב – 3 ג טיפול

ג – הפרדות שליה

ג – 1 מתי יכולה להתרחש הפרדות שליה

ג – 2 תסמינים של הפרדות שליה

ג – 3 טיפול

ד – לידת שליה

ד – 1 התהליך

ד – 2 בעיות

ה – סיכום

ו – מקורות

א. שליה – מבנה ותפקודים

א-1 מבנה ותהליך:

שליה, או פלצנטה ( Placenta), היא אותו איבר אשר מתפתח ביחד עם העובר במהלך הריון בצמוד לשק מי השפיר בתוך הרחם הנשי (למעשה ברחם של רוב נקבות היונקים).

השליה נוצרת בראשית ההיריון והיא מורכבת מתאים רבים של דם

איננה חלק מהעובר עצמו ואף איננה חלק מהאם. היא ממוקמת בדופן רחם האם וממנה יוצא חבל הטבור אל העובר. כלי דם של האם מעבירים מזון וחמצן אל השליה שבה מתבצע חילוף החומרים בין דם האם לבין דם העובר מבלי שנוצר מגע ישיר בין דם לדם – חומרים חיוניים עוברים דרך חבל הטבור אל העובר, בעוד חומרי פסולת שנאגרים בדמו מועברים , בכיוון הפוך אל, מערכת הדם של האם וממנה הם מופרשים החוצה.

השליה יחד עם חבל הטבור נפלטים החוצה לאחר הלידה, כאשר הרחם מתכווצת ופולטת אותם. תהליך זה יכול לקחת עד שעתיים מרגע יציאת התינוק.

א-2 שליה-תפקידים וחשיבות:

שליה מספקת לעובר חמצן, חומרי מזון ונוגדנים, ומסלקת ממנו החוצה חומרי פסולת ודו תחמוצת הפחמן. ההורמונים שהשליה מייצרת שומרים על קיומו של ההיריון ומאפשרים את חילוף החומרים בין האם לבין העובר. השליה מספקת את צורכי העובר ומסייעת לגדילתו ברחם.

בעיות בתפקוד השליה יכולים להוביל למצבים מגוונים, בהם תפקוד השליה יורד והיא מתקשה לספק את צורכי העובר ברחם.

לשליה חשיבות רבה:

1. קשר אישי ישיר בין האם לעובר בעודו ברחמה ע”י רקמות דקות

2. השליה מקשרת את זרימת הדם, חמצן, חומרי מזון ופסולת מהאם לעובר ולהיפך.

הדם של האם והדם של העובר אינם נפגשים אלא מופרדים ע”י קרום דק מאד.

3. השליה מייצרת הורמונים המסייעים להתפתחות הריון תקין לאורך כל זמן ההיריון.

4. השליה אחראית על התפתחות העוברית

ב. השליה – מצבים פתולוגיים

בשלות עודפת

הסתיידות שליה,שליה “בוגרת”

שלית פתח

(הפרדות שליה בפרק נפרד)

ב-1 בשלות עודפת:

בשלות עודפת היא תסמונת שבה השליה הולכת ומתבגרת וקשה לה לספק את צורכי העובר. קצב צמיחתו של העובר בזמן זה איטי והוא עלול לסבול ממצוקה לקראת סוף ההיריון. החשש הוא לגבי הריון שנמשך מעבר ל 42 שבועות, מצב שהשליה אינה מתפקדת כראוי.

ב-1-א: סימנים :

הסימנים שיכולים להעיד על בשלות עודפת אצל האם ואצל העובר:

*התכווצות הרחם

*ירידה בתנועות העובר

*ירידה בכמות מי השפיר

* מים מקוניאלים שמעידים על מצוקה עוברית ברחם.

ב-1-ב: הסיבות:

בשלות עודפת עלולה להיווצר גם לפני המועד המשוער של הלידה, מסיבות שונות, ביניהן :

*חוסר יכולת של האם להזין את עצמה ואת העובר כראוי

* סערה רגשית עמוקה

ב-1-ג: טיפול:

1. במידה ואשה נמצאת בשלב האחרון של ההיריון יתנו לה זירוז וינסו לפתח צירים בצורה טבעית.

2. במידה והזירוז לא קידם את הלידה יפקעו את המים בכדי לזרז צירים ולידה.

3. במידה ולא הצליחו הניסיונות הקודמים האישה תשלח לחדר ניתוח בלית ברירה.

4. במידה ויש מצוקת עובר האישה תשלח לחדר ניתוח מיד.

ב-1-ד: סיכונים:

תינוקות שנולדו לשליה בבשלות עודפת עלולים לסבול מתופעה של רמת סוכר נמוכה בדם לאחר הלידה, משום שמאגרי האנרגיה שלהם בשעת הלידה היו קטנים. אספקת חמצן מועטה בזמן צירים עלולה להוריד גם כן את רמת הסוכר בדמם.

ב –2 הסתיידות שליה , שליה בוגרת

שליה “זקנה” היא שליה שתפקודה יורד, ומתחילה להראות סימנים של כיווץ ושל הסתיידות (שקיעת סידן). הזדקנות שליה הוא תהליך שקורה ככל שההיריון מתקרב לסיומו הטבעי, ולאחר שחלף המועד המתוכנן.

ב-2-א: סיכונים:

יש לזכור, שבאופן טבעי משך ההיריון משתנה מאישה לאישה ומהיריון להיריון, ואיחור על פי המועד המשוער בלוח השנה (תל”מ) אינו מעיד בהכרח על תופעת בשלות עודפת, שליה “זקנה” או מצוקת עובר.

מה קורה לעובר כששליה מזדקנת? כאשר פוחתת היכולת של שליה לספק לעובר את תזונתו, הוא נאלץ להשתמש במאגרי השומן והפחמימות שלו עצמו. כתוצאה מכך, קצב הצמיחה שלו מואט. במקרים כאלה כדאי להתחיל לידה באמצעות התערבות רפואית מלאכותית.

ב-2-ב: הטיפול:

1. במקרים כאלה כדאי להתחיל לידה באמצעות התערבות רפואית מלאכותית.

2. במידה ויש סכנה לעובר האישה תשלח לחדר ניתוח לעבור ניתוח קיסרי

ב-3 שליית פתח :

שליית פתח היא שליה שהשתרשה בחלק התחתון של הרחם, ומכסה את פתח צוואר הרחם באופן מלא או חלקי. יכול להיות שבחודשי ההיריון הראשונים, השליה מונחת בשליש התחתון של הרחם, אבל בדרך כלל עולה עם התקדמות ההיריון. שליה שנשארת באזור הפתח (צוואר הרחם) עלולה לגרום לדימום בלתי מכאיב בחודשי ההיריון האחרונים. כאשר צוואר הרחם מבשיל ונמחק לקראת הלידה, קצה השליה שאינו מסוגל להימתח, נקרע מדופן הרחם ומדמם.

ב-3 א: סוגים:

1. שליית פתח מלאה – השליה מכסה במלואה את צוואר הרחם.

2. שליית פתח חלקית – השליה מכסה חלקית את צוואר הרחם

3. שליית פתח גבולית – השליה מגיע עד גבול צוואר הרחם אך לא

מכסה אותו.

4. שליה נמוכה – שליה הקרובה מאד לצוואר הרחם.

ב-3 ב: סימנים לשליית פתח:

• הסימן הראשון הוא דימום אדום מבריק דרך הנרתיק, שאינו מלווה בכאב. הדימום הוא קל, מתמשך לסירוגין, ואחר כך יכול להתגבר בפתאומיות. לעיתים שליית פתח מאובחנת רק בתחילת הצירים, כאשר מופיע שטף דם פתאומי.

• ראש התינוק מתקשה להתבסס נמוך באגן, מאחר ושליה נמוכה מונעת ממנו לרדת נמוך באגן האם.

ב-3 ג: טיפול:

במקרים של שליית פתח, אם הדימום מזערי והלידה אינה קרובה, ימליצו הרופאים בדרך כלל על מנוחה. במידה ומועד הלידה קרוב, או שהאישה כבר בתחילת לידה, ינסו ליילד בצורה טבעית במידה וקיים חשש לאם או לעובר יבוצע ניתוח קיסרי,מאחר והשליה עלולה להתנתק בהקדם ולגזול מהתינוק את מקור החמצן שלו. בנוסף, האם עלולה לסבול מדימום כבד.

רצוי להימנע מקיום יחסי מין, מאחר והפעלת לחץ על המקום עלולה לגרום לדימום.

רצוי לגשת לבדיקה רפואית בכל מקרה של דימום, גם אם אינו מלווה בכאבים כדי לקבל אבחנה והשגחה רפואית לפי צורך.

השליה

ג. היפרדות שליה

היפרדות שליה היא מצב בו השליה נפרדת מדופן הרחם עוד לפני לידת התינוק, בשל דימום שנוצר בין השליה לדופן הרחם. השליה יכולה להינתק מדופן הרחם באופן חלקי או באופן מוחלט. הרחם מדמם במקום שהשליה התנתקה ממנו, וחלקו יכול להישטף אל הנרתיק והחוצה. הדימום מלווה בכאב מתמשך, ולעיתים גם בצירים.

ג-1: מתי יכולה להתרחש היפרדות שליה?

בכל שלב לקראת סוף ההיריון, ולעיתים נדירות גם במהלך צירים. מצב זה עלול לסכן את בטיחות התינוק ולכן התערבות רפואית דרושה במקרים אלה. הסיבות להיפרדות מוקדמת של השליה אינן ידועות, אך התופעה רווחת יותר אצל נשים שתזונתן לקויה, נשים שסובלות מלחץ דם גבוה בהריון, ממחלת לב, מסוכרת, או מעודף מתח ולחץ.

ג-2: תסמינים של היפרדות שליה:

• הפחתה באספקת החמצן והדם אל השליה ואל העובר, וכתוצאה מכך מצוקה עוברית.

• ירידה בלחץ הדם של האם, אובדן רב של דם.

• התפתחות של הפרעות קרישה קשות ודימום גובר בשל קריש הדם שסופג את כל גורמי הקרישה שבדם האם.

ג-3: טיפול:

בדיקה בבית חולים על מנת לקבוע את מידת ההיפרדות. בסריקת אולטרסאונד ניתן יהיה להבחין בין היפרדות שליה לשליית פתח. אם הדימום מועט וקצב לב העובר תקין, יהיה אפשר להימנע מיילוד. בכל מקרה, נדרשים אשפוז ומנוחה, לצד ניטור קפדני של דופק לב העובר. אם הדימום הוא חזק ומסכן את האישה,

ואם יש סימנים למצוקת עובר, אז יש למהר וליילד. במצבים אלו יהיה לרוב, צורך בניתוח קיסרי, אלא אם כן צוואר הרחם של האישה כבר בפתיחה מתקדמת

ד. לידת שליה

שלב אחרון של לידה לאחר יציאת העובר היא לידת שליה.

ד-1: התהליך:

בדרך כלל לידת שליה נמשכת בין 5 עד 20 דקות, היא מגיע עד שעתיים לאחר לידת התינוק.

התהליך מתחיל עם התכווצויות קלות כל דקה בכדי לסייע להפרדות שלייה מדופן הרחם ולהעביר אותו דרך תעלת הלידה, כך שיהיה ניתן לדחוף אותה החוצה.

המלווה יכול לעזור להאיץ את התהליך על ידי הפעלה לחץ עדין על הרחם ישנה אפשרות נוספת ע”י שיטת שיאצו לחיצה על קצה הזרת.

לאחר לידת השליה , השליה מועברת לבדיקה קפדנית בכדי לוודאשהשליה שלמה לכל חלקיה ועונותיה ושאינה קרועה.

הלידה מסתיימת רק לאחר שהשליה נפלטה החוצה מהרחם, וסיימה את “קשר התיווך” בין התינוק לאם.

ד-2: שיליה – בעיות אפשריות:

לעיתים השליה לא יוצאת בשלמותה .זה אומר שנשארו חלקים בחלל הרחם.

במקרים קשים יותר ניתוח קיסרי להוצאת כל חלקי השליה מרחם האשה.

השארת חלקים החלל הרחם עושה זיהומים וסיבוכים לאשה עד לצערי למצב של מוות ללא טיפול נכון.

ה. השיליה – סיכום

מרגע היווצרות העובר ועד יציאתו לאוויר העולם, מהווה השליה צינור-חיים הממלא פונקציות רבות וחיוניות.

בעבודה זאת ביקשתי לסכם פנים שונות של הנושא – מהגדרות דרך מאפיינים ועד היבטים פתולוגיים.

העבודה התייחסה ל”התרחשויות” המלוות את העובר ועד הלידה, ויחד עם זאת חשוב לציין כי השליה לא מסיימת את תפקידה בעת הלידה, ויש רבים העושים שימוש בה גם לאחר פליטתה,בעיקר משום שהיא מייצרת הורמון קולגן – זהו הורמון אנטי הזדקנות שיש בו חומרים חיוניים לגוף האדם ולחיות.

אנו יודעים על מנהגן של חיות רבות לאכול את השליה הנפלטת – לא רק מסיבות של ניקוי סביבתם של הגורים/גוזלים וכיו”ב, אלא משום שהשליה עשירה בחומרים מזינים.

האדם עושה שימוש בשליה לצרכים קוסמטיים – מטיפולים לחיזוק שורשי השיער ועד טיפולים למניעת הזדקנות של עור הפנים.זאת ועוד –

• הורמון הקולגן יוצר עור חלק רך עדין ומונע קמטים

• מן השליה עושים סבון פלצנטה

• קיימות תרופות הומאופטיות – לחיזוק התינוק מהתנתקות האם, וכן – חיזוק ליולדת להתמודד עם פוסט פרתם

• יש המשתמשים בחתיכת שליה מיובשת למניעת תחלואות

• יש המשאירות את חבל התבור מחובר לעובר כמה חודשים לאחר הלידה

ו. עבודת גמר השיליה – מקורות:

1. שליה – ויקיפדיה

2. הכל על שליה, מאת – נעמה גבאי, אתר “דרך האור” – רפלקסולוגיה ותמיכה בלידה

3. אתר mako – המאמר: עזבו אתכם מטרנד “אכילת שליה עלולה להיות מסוכנת” פורסם בתאריך 28.5.2012

4. היפרדות שליה/פרופ’ אייל שיינר 18.4.2011 באתר כללית

5. שליה – באתר informed

6. מנהגים ומסורת הקשורים לשליה בתרבויות השונים והשימוש בשליה ברפואה/נוגה שנער באתר – “אלה רפואה משלימה”