התלבטות מערכת האתר
האמת היא שהפעם, לראשונה מאז החל להתפרסם, די התלבטנו אם לפרסם את הטור של אורית.
לאורית יש חופש מוחלט לבחור על מה לכתוב בטורים שלה והפעם היא בחרה לעסוק בחוויותיה בסדנאות של אמא אדמה, כלומר בעצם לכתוב עלינו והרי ידוע ש”אין אומרים שבחו של אדם בפניו” ואנחנו מוסיפים שגם אין כותבים את שבחו באתר האינטרנט שלו…

כשקראנו את השבחים שאורית כתבה, הסמקנו, גם התרגשנו, אבל סברנו שאין לפרסם אותם, מחשש שזה יראה כאילו “כתבה מטעם”. מה ששכנע אותנו לפרסם בכל זאת הן שתי עובדות, האחת שאלה הן חוויות אישיות ואותנטיות של הכותבת והשנייה, שמרבית הדברים מכוונים למדריכה אחת מסוימת שלנו – רותי כבודי, מנחת סדנאות עיסוי תינוקות וסדנאות לדבר מהבטן. רותי מלווה את מרכז אמא אדמה ומדריכה בסדנאות שלו החל משנתו הראשונה של המרכז לפני 8 שנים וחשבנו שמגיע לרותי שהפרגון הזה יתנוסס באתר, גם כתודה וכהוקרה לרותי מאיתנו.

קריאה מהנה,
מערכת אתר אמא אדמה

ואחרי ההתלבטות, הנה הטור החדש

זה לא יאמן, ניצן עוד שבוע בן חצי שנה!!
איך שהזמן טס, זה מרגיש כאילו רק אתמול הגענו איתו הביתה וכבר עברנו כל כך הרבה ביחד, למדנו, גדלנו והחכמנו יחד. למזלי, אורן, בן-זוגי, נשאר איתנו בבית בשבועיים הראשונים, ואני הכי לא בן אדם של בית או של להיות לבד, לכן ידעתי שברגע שהוא חוזר לעבודה אני אשתגע אם אני נשארת בבית עם ניצן, אז ממש לפני שהוא חזר לעבודה התקשרתי ל”אמא אדמה” ושאלתי על מגוון החוגים והפעילויות שיש להם לאם ולתינוק.

קיבלתי פירוט מדויק של כל הפעילויות, אך ניצן היה בזמנו קטן מידי בשביל חוגים וסדנאות, אבל לפני שהספקתי להתבאס סיפרו לי על פינוקי בוקר. המזכירה הסבירה שבכל יום רביעי בשעה 11:00 מתקיימות הרצאות במגוון נושאים, האמהות מגיעות עם תינוקן והמפגשים עולים רק עשרים שקלים, באותו רגע חזר החיוך אל שפתיי. שבוע אחרי, כשאורן כבר חזר לעבודה, נכנסתי לאתר האינטרנט של “אמא אדמה” לבדוק על מה ההרצאה באותו שבוע והנושא היה משהו כמו “אסתטיקה נשית מנקודת מבט הוליסטית”. האמת היא שבאותו רגע זה לא הכי עניין אותי וגם קצת חשבתי לעצמי שאני רוצה איזו פעילות שתכלול גם את ניצן, אבל באותו יום רביעי לא היססתי הרבה, קמנו בבוקר, הכנתי תיק ויצאתי לדרך.

הקבוצה הייתה אינטימית ולא גדולה, מה שהקל עליי את המפגש. גם המדריכה הדס ירוסלביץ’ הגיעה עם התינוקת שלה, שהייתה אז בת חצי שנה. ישבנו כולנו על השטיחים והמזרונים והיא החלה את ההרצאה, שהתמקדה על צלוליטיס וסימני מתיחה, מה שבאותם ימים דווקא כן עניין אותי. ניצן היה ממש רגוע, ל”אמא אדמה” יש השפעה מרגיעה כזו על תינוקות, הוא ישן חצי מהזמן ואפילו קצת הקשיב כשהיה ער. חזרתי הביתה באותו יום מלאת אנרגיה, זה מילא את כל המטענים הרגשיים שלי, זה היה הכי מושלם שיש. מה שהבנתי באותו היום הוא שלדאוג לעצמי, זה חשוב מאוד ולא רק בשבילי אלא בשביל שאני אוכל לדאוג ולטפל בניצן כמו שצריך ועל זה בדיוק אני רוצה לדבר איתכן הפעם.

צרכיו של תינוקכן עכשיו הם כל כך בסיסיים ופשוטים, אבל אתן בטח יודעות ומרגישות כמה זה קשה לפעמים לספק אותם, במיוחד בהתחלה כשהגוף שלנו כה כאוב מההריון ומהלידה, כשהעייפות והלילות חסרי השינה מוסיפים את שלהם, ולכן אסור לשכוח את עצמכן. אתן חייבות קודם כל לנצל כל רגע בשביל לנוח ולישון. הכלים והכביסה יחכו לכן, אבל אם אתן לא תנוחו, אחרי שבוע שבועיים אתן תתמוטטו ולא תוכלו לטפל בדבר הכי החשוב, הקטנטן שלכן.

בנוסף למנוחה אני ממליצה מאוד למלא גם את המאגרים הרגשיים שלכן. כפי שבטח כבר הבנתן אני המשכתי ועדיין ממשיכה ללכת לפינוקי בוקר וכשניצן הגיע ל”גיל שאפשר להתחיל” התחלנו גם ללכת לסדנת עיסוי תינוקות וכך פגשנו את רותי כבודי. רותי הייתה המנחה של הסדנה וניצן התאהב בה מייד. הוא לא הפסיק להסתכל עליה במשך כל הסדנה ואני מודה שגם אני נשביתי בקסמיה, שכן בנוסף לידע ולמקצועיות שלה היא פשוט בן אדם מקסים ואני לא מכירה הרבה אנשים כמוה. נוגעת ועוסקת בהכל, החל מהדברים שאולי נראים קטנים אבל לאמא טריה שנמצאת כל היום לבד עם תינוקה בבית זה, זה עולם ומלואו וכלה ב… הכל.

במשך כל הסדנה רותי מצליחה להעביר את החומר, להביא כדורי פיזיו לאמהות, לחלק כוסות מים לכולן ואפילו להחזיק ולהרדים כמה תינוקות בדרך. הסדנה הייתה מושלמת, ניצן מאוד אהב את העיסויים וגם אני קיבלתי כמה טיפים ועצות מרותי וכמובן גם מאמהות אחרות, כי תמיד יש לך מה ללמוד מאחרות גם אם תינוקן קטן משלך. כשהסדנה הסתיימה היה עליי להחליט מה עוד וכמעט ללא היסוס נרשמתי לסדנה הנוספת שרותי מעבירה במרכז – “סדנת לדבר מהבטן“. אני זוכרת שדיברתי עם כמה אמהות כשסדנת עיסוי תינוקות נגמרה והיו שאמרו לי, שלא כל כך בא להן להירשם ל”לדבר מהבטן”. הן לא הבינו איך בדיוק זה ייתרום לקטנטנים שלהן והיו כאלו שאמרו לי, “בשביל מה לשלם כסף, בשביל לבוא ולדבר?”

אני בטוחה שגם חלקכן חושבות כך ואני לא שופטת אף אחת, כל אחת והדעה שלה, אך אני מאד ממליצה על הסדנה הזו. נכון, קודם כל באים בעיקר לדבר, אבל הערך המוסף שאתן משיגות מהדיבורים הוא רחב ביותר. הנושאים הם שונים ומגוונים ורותי, שאין לי מושג איך היא עושה זאת, מצליחה לשלב ולהתאים בכל מפגש את הנושאים המתוכננים מראש עם הלכי הרוח של המשתתפות בקבוצה באותו יום. זהו מקום בו אתן יכולות לבוא ולהתפרק, לספר על כל מה שעובר עליכן בבית, לקבל עצות והצעות ובעיקר להרגיש שאתן לא לבד.
רותי שמגיעה עם המון ניסיון גם ואולי בעיקר כאמא לשלושה אך גם כמנחת קבוצות אמהות ותינוקות, מלמדת ומשתפת את הקבוצה בדברים שעוזרים ומקלים על הגידול של תינוקכן. היא לימדה אותי למשל את משמעות המילה “פינוק” ובזכותה בכל פעם שמישהו אמר לי, “אל תעשי כך או כך, את תפנקי אותו”, ידעתי מה לעשות ומה לענות ואמרתי זאת עם ביטחון. אני לא יכולה להגיד במדויק מה יהיה בקבוצה שלכן, כי מה שיפה הוא הדינמיות הקיימת במפגשים, אך אני רק יכולה להגיד שאתן תצאו מורווחות ולא רק אתן גם הקטנטנים שלכן.

הקבוצה שלנו מנתה עשר בנות וכשנגמרו המפגשים היה לנו ברור שאנחנו ממשיכות ואכן חלקנו המשכנו (ב”אמא אדמה” אפשר לבקש בקשות ויש מי שמקשיב, ביקשנו להאריך את הסדנה והם אכן האריכו אותה). השבוע היה המפגש האחרון ומבחינתי זה היה מעין סגירת מעגל. אני “יוצאת אל העולם” בלי שום רשת ביטחון, אבל זה לא אומר שאני מפסיקה לדאוג לעצמי. אני אמשיך לבוא לפינוקי בוקר ובכלל לבקר ב”אמא אדמה”, כי להגיע ל”אמא אדמה” זה תמיד כיף, זהו מקום שלא משנה מה, ברגע שנכנסים אליו מיד מקבלים אותך בחיוך, זהו מקום שבו זוכרים את שמך ויותר חשוב את שמו או שמה של הקטנטן או קטנטונת שלך, ממש כמו ב”צ’ירס” למי שזוכרת את הסדרה האגדית.

אתן יכולות כמובן למלא את האנרגיות והמטענים גם בעוד דברים, אני ממליצה לכן לחזור ולעשות דברים שהייתן עושות לפני ההריון, אם זה סוג של ספורט או כל תחביב אחר, תיפגשו עם חברות, תצאו לטייל עם או בלי הקטנטנים, מה שנוח לכן, רק בבקשה, אל תשכחו את עצמכן, כי כשאימא מאושרת ומרוצה, כל הבית מרוצה…

להתראות בטור הבא,
אורית חיים ג.

לקריאת הטורים הקודמים הקליקו – הטור של אורית

ובקשה מכן
אם ראיתן משהו זול במיוחד, אם נתקלתן במבצע מטורף או הייתן בחנות שחובה לבקר וגם אם בא לכן שאבדוק משהו עבורכן, כיתבו וספרו לי על כך למייל oritchg@gmail.com.