.
חדשות

ברוכים הבאים לאמא אדמה

המתחם שלנו ברחוב הבנים סגור.
קורסי הכנה ללידה עם שרי המיילדת ממשיכים כל העת. להרשמה השאירו פרטים בטלפון
09-7408693 או סמסו ישירות לשרי 050-7950411 והיא תחזור אליכן בהקדם.
לקניית אלופירסט בהוד השרון ברוב שעות היממה וגם בסופי שבוע סמסו 050-7950410

לקנייה מקוונת ומאובטחת באתר החברה (מחירים מסובסדים למשלוח עד הבית) הקליקו קניית אלופירסט באינטרנט

שרי קרוכמל, פרט להיותה מנהלת אמא אדמה היא גם מיילדת בית. לפרטים הקליקו מיילדת בית

לתיאום עם שרי סמסו 050-7950411

אצלנו ניתן להשיג: תרסיס אלופירסט לאחר לידה, כריות הנקה, פארטוקל (קל לידה) ועוד. לתיאום קניה בהוד השרון 050-7950410

יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
פרטים:
הרשמה לניוזלטר
יש להקליד את הספרות והאותיות כפי שמופיעות בתמונה
תודה על LIKE בפייסבוק
 

אמהות - מהי האמהות?

האם אמהות היא "אי" המלא במהות, או שמא... "העדר" המהות עצמה?


פתאום נהיית אמא.
נכון שידעת והתכוננת וקנית ובדקת...
אבל.
פתאום נהיית אמא.
עד אז, היית ילדה ובת וחברה ורעייה ואישה ועצמאית וקרייריסטית ומה לא.
ופתאום את אמא.
התפקיד הכי משמעותי והכי טריוואלי בעולם.



צילום: טוהר סטודיו

רבות נכתב ונחקר על תופעה ייחודית, מלאת עוצמה וטבעית זו. הרגע בו משתנה הזהות הקודמת שידעת ונולדת זהות חדשה. הזהות של האם, אבל מהי אמהות?.
דניאל סטרן חקר רבות בנושא וסבר כי בדיוק כפי שהתינוק נולד פיזית, נולדת בתוך האם זהות חדשה - "התחושה של היותך אם", זהות אשר מכוונת את דרכה בחיים כמו כוכב הצפון ופועלת לצד ומושפעת מהזהות הקודמת שגיבשה עד כה.

התהליך של הפיכת האישה לאם הינו מורכב וניתן לחלקו לשלושה שלבים עיקריים:
השלב הראשון מתקיים עוד בטרם נובט העובר
ברחמך ובמהלך ההריון והוא עוסק בפאנטזיה על התינוק שטרם נולד. בתקוות, בחלומות בפחדים ובפאנטזיות באשר למי יהיה התינוק, איך תהיי את בתור אם, ואיך יהייה בעלך כאב.

השלב השני מתרחש בזמן הלידה הפיזיולוגית. סיפור לידתו של התינוק יהפוך להיות חלק חשוב מהזהות האמהית וכמעט כל הנשים יכולות לספר את סיפור לידתן בבהירות שיש בה רעננות של חוויה ראשונית. במהלך הזמן, הסיפור הופך להיות שילוב של עובדות, דמיון ומיתוס, אבל מה שלא יהיה ההרכב שלו, הוא נותר סיפור מנחה לחיים ומסמן את הדרך לאמהות.
מסיבה זאת, חשוב מאוד לדבר ולעבד את סיפור הלידה. לספר אותו, לכתוב אותו, ולהעביר את החוויה העוצמתית הזו, למימד שניתן להכילו ואפילו ללמוד ממנו רבות עלייך ועל חלקו בסיפור חייך.

החלק השלישי בהפיכתה של האישה לאם מנווט ע"י מספר תחנות ה"מעוררות" את האמהות הטבעית לפעולה. יש נשים אשר הזהות האמהית שלהן תתעורר מייד עם הבכי הראשון שלעיתים הוא כמו אזעקה המעוררת חלק חדש לחלוטין בתוכך, כמו אומרת: "יש כאן יצור שזקוק לי ". לאמהות מסויימות, המשקל, והתחושה של גוף התינוק המונח על הגוף שלהן יכולים להיות בעלי עצמה המבהירים חלק מהלך המחשבה האמהי לנצח. "המשקל הזה הינו משקל נוסף שאשא על גופי לנצח נצחים. משלב בחובו את התוספת לעצמי כמו גם את העומס שכעת הוא חלק מחיי לעד".
תחנה נוספת בה יכולה להתעורר האם הפנימית, הינו הרגע בו מביט התינוק בעיניך בפעם הראשונה, ואת רואה רמז של עולם פנימי שעתיד להתגלות בהדרגה, ועם זאת, ישאר גם תמיד בגדר תעלומה.
האם המיניקה יכולה לחוש את ההתחברות כאשר היא מבינה כי היא המזינה את תינוקה ומאפשרת לו חיים, גדילה והרגעה מתוך חכמת גופה.

גם אם תחנות הבראשית הללו, לא הדליקו אצלך את תחושת האמהות, כך או כך ברוב המקרים לאחר מספר ימים מועט, תגיעי הביתה עם התינוק החדש שלך ותצטרכי לעמוד במשימות הבסיסיות של ההורות. מתוך כך פעמים רבות ההכרה מכה בך, כי את ולא אחרת אחראית על חייו, צמיחתו , רווחתו ואושרו של היצור חסר האונים הזה שפרץ לחייך בסערה.
ובתוך כל הסערה המתרגשת ובאה, המטובלת בעייפות של לילות ללא שינה, עולים קולות השואלים מתוכך, האם אני יכולה? האם אני אם מטבעי? התינוק הקטן הינו מי שמלמד אותך בתנאים לא קלים להיות אימו. ללא שינה, ללא מלים, לעיתים קרובות את דאובה פיזית אחרי הלידה, מנווטת ע"י צרחות שקורעות את ליבך מתוך החזה, ובמצב הזה מצופה ממך להבין ולבטוח בעצמך וביכולותייך.

השעור המשמעותי בחיים, ניתן מידי מורה שאינו יודע דבר ואולי יודע הכל.
פעמים רבות, הוא מוריד אותך למקום שאין לך כבר ברירה אלה להניח את הכלים שאיתם ידעת להתמודד בחייך, דרך החשיבה, דרך ההגיון הבריא, ולהבין את תינוקך ממקום אחר. ללא חשיבה, חייתית, השרדותית. וככה, במצב הזה, את מתחילה את השעור המשמעותי בחייך ומי שמורה את דרכך באפילה זקוק לך ולא יכול בלעדייך...
ואת הכוחות שלך לשרוד את השעור הזה, ללא התנאים, ללא הנוחות, ללא חדרי אוניברסיטה ממוזגים ומרצים מחייכים ומסבירי פנים, הכוחות לשעור הזה מגיעים פעמים רבות מהמקום שבו נגמרו הכוחות שהכרת והתחילו כוחות שאת מגלה בתוכך. כוחות האישה היולדת. כוחות האם.

מאין מגיעים הכוחות הללו? האם הם חלק ממך? איך הם נחשפים בהדרגה בהליך הפיכתך לאם?
ויניקוט, התאורטיקן שטבע את הביטוי "אמא טובה דיה", מבקש לפנות לאמהות ולדבר איתן על הדברים ש"הן עושות היטב" ולהזכיר להן חזור והזכר את ה"אמהות הטבעית, הטובה דיה" שקיימת אצל רובן.
הוא אומר: "לפתע יום אחד, הן מגלות שנהפכו למארחות של יצור אנושי חדש שהחליט לשכור אצלן חדר ולהציג להן סדרה של תביעות הולכות וגוברות".
ויניקוט, רואה את המסע הדיאדי של האם והתינוק כתלוי ובלתי מופרד. "אין תינוק ללא אם, הוא אומר". התינוק אשר שהה ברחם האם שם היה מוגן ואסוף, וכל צרכיו נענו ללא כל תסכול, יוצא לאויר העולם ובאחת משתנה חוויתו- כל חושיו קולטים את העולם בעצמות שלא הכיר. החוויה של התינוק בשלב הזה אינה אינטגרטיבית, והוא למעשה חווה את עצמו בחלקים חלקים. תפקידה המשמעותי של האם בשלב זה הינו לאסוף אותו, לספק את צרכיו וע"י כך לספק לו את הביטחון בעולם. בצורה זו לאט ובהדרגה הוא בונה את תחושת העצמי שלו, בתוך החיבוק המכיל של אמו והתכווננותה ה"טובה דיה" לצרכיו המשתנים.

אחריות רבה הניח ויניקוט על כתפיה של האם החדשה. האחריות לשלמות נפשו של אדם נוסף בעולם, התלוי בה בכל יישותו ומאודו. נשאלת השאלה, איך מפתחת האם את הרגישות והקליטה הדקה לצרכיו של התינוק, אם למעשה מעולם לא היתה אם ואין היא יודעת איך לעשות זאת?
מושג חשוב שטבע ויניקוט הינו "המושקעות האמהית הראשונית" (Primary Maternal Preoccupation ) שמדבר על מצב הנמשך מספר שבועות לאחר לידת הילד ובו האשה נכנסת לשלב מסויים, שבו במידה רבה היא ותינוקה אחד הם.
כלומר, היא מפתחת יכולת מפתיעה להזדהות עימו והדבר מאפשר לה למלא את צרכי היסוד שלו באופן ששום הוראה לא תוכל ללמד. "אין בכך שום מסתורין," הוא אומר, "ככלות הכל פעם היא היתה תינוקת ובמוחה שמורים זכרונות מעת היותה תינוקת ואלה עשויים לעזור לה או להפריע לה בחוויותיה כאם".

באופן מופלא, כאשר מגיע זמנו של התינוק לצאת לאויר העולם, האם מוכנה לחוויה שבה תדע היטב מהם צרכיו של תינוקה. זוהי למעשה ידיעת ה"החזקה" (HOLDING)- ובמשמעות המורחבת שלה, מבטאת את כל תכונות האם וכל מה שהיא עושה בפרק זמן זה. "אין ספר, שבו תוכל להשתמש האם בדיוק ברגע שתינוקה צריך שירימו אותו או שיניחו אותו, שישאירוהו לבד או שיהפכוהו, או שהיא יודעת שדרושה לו החוויה הפשוטה מכולן, זו המבוססת על קשר ללא פעילות, אשר בו ניתנת ההזדמנות לתחושת האחדות בין שני בני אדם שהם למעשה שניים ולא אחד, אלה המעניקים לתינוק את האפשרות 'להיות' מה שהופך בהדרגה לחווית ה'עצמי' של התינוק".
כל זה עדיין אינו ממשי בתחילת הדרך, אך כשזה חוזר על עצמו שוב ושוב נוצר הבסיס ליכולתו של התינוק להרגיש ממשי.

תקופה זו של אחדות עם תינוקך לא תמשך לעד ובהדרגה את תשובי לעצמך, אך לעולם אחרת, בעלת זהות חדשה שאת לומדת להכירה בהדרגה - זהותך כאם.
חשוב לדעת זאת, כיוון שעצם הידיעה שתקופה זו היא זמנית עשויה לאפשר את ההתמסרות המלאה להתכווננות המדוייקת אל התינוק בתקופת חייו הראשונה, ללא החרדה העולה פעמים רבות, מתוך הפחד ללכת לאיבוד בתוך החוויה העצמתית הזו המתרגשת עלייך.

ומולך... העולם מתנהל וסובב על צירו.
אמהות על גבי אמהות שתומכות באמהות שרק נולדו. מוסדות שנועדו לספק לך תמיכה. מיילדות, יועצות ההנקה, טיפות החלב, רופאי הילדים, המטפלים לכל סוגיהם.
ויש כח וביטחון בתמיכה הזו. אך היא עשוייה להביא גם תחושה של חולשה.
נשאלת השאלה, איפה עובר הגבול בין הידע הפנימי שלך, הידע הקדום – הארכאי, של האמא שבך שצרוב לך בד.נ.א שהולך ונחשף עבורך בתוך השיעור האמיתי של חייך, לבין הידע שמועבר ותומך בך מבחוץ - ככה צריך להיות, ככה צריך ללחוץ, ככה צריך לנשום, ככה צריך להניק, ככה צריך להחזיק, ככה צריך להרגיש.

לעיתים, הידע האמהי הוא ברור ועצמתי ואז הידע המגיע מבחוץ הינו תמיכה מבורכת במקומות שאת חשה מעורערת. יש ביכולתך לקחת את מה שמתאים לך, ולשים בצד את מה שאת חשה כי אינו שלך.
אולם לעיתים, הקולות המגיעים מבחוץ הם כה רמים וכה רבים, מבלבלים ומפחידים במקום שבו אחרים יודעים יותר ממך, עד כדי כך שאת כבר מתקשה לשמוע את הקולות הפנימיים שלך, שהולכים ונחלשים בצעקתם... את אמא, את אמא, את יודדדדדדדדדעעעעת. תקשיבו לידע שלי, הניחו לו להחשף בהדרגה.
הקשיבי לקולך...
התשמעי?
קול האמא שמתנגן בתוכך, בתחילה בשאלה, בהיסוס ונענה ע"י המשובים הבלתי נגמרים מהתינוק הזה שמלמד אותך שאת יודעת. ללא הניגון החוזר הזה מהתינוק אלייך ובחזרה, אולי לעולם לא תדעי ולא תכירי את ה"אם הטבעית" שבתוכך.

השלב הזה של ההתקשרות הינו משמעותי לידע שלך את קולך, לאמונה שהאמא שנולדה אוצרת בתוכה את הידע הדרוש. גם אם הידע הזה אומר- עכשיו אינני יודעת ואני צריכה להעזר במי שכן יודע, ממקום של ידיעה ולא ממקום של חוסר אונים. ממקום של תמיכה וללא ממקום שאומר אני לא מספיק טובה ולכן אני צריכה שידעו במקומי. להפך, אני יודעת כאמא שכאן עליי להעזר, ומברכת על זה שיש לי במי.
השלב הזה בחייך, שבו רק נולדת כאם ואת כמו תינוקך מגששת באפילה, הינו שלב מהותי לאמונה שלך בהמשך חייך להיותך אם.

אני מאמינה בחשיבות המכרעת בשלב זה להקשיב לקול שלך כאמא, לתת לו ביטוי, לתת לו עצמה, לתת לו אישור. במקום שבו את חשה לוחשת את הידע שלך בהיסוס, מפחדת לטעות, מפחדת לפגוע בתינוק שלך, שומעת קולות אחרים ויודעת שקולך הוא אחר ומפחיד אותך, אני רוצה לעזור לך לאמר "זה הקול של האמא, גם אני עדיין לא מכירה את כל שביליו ונפתוליו, אבל הוא שם, רוצה לצאת לדרך, רוצה להאמר, רוצה להיות מוכר על ידי".

במקום הזה אני מזמינה אותך לצאת לדרך המפותלת המרתקת המפחידה לעיתים והמתגמלת עד אין קץ. לבטא את קולך, להקשיב לו, לתת בו אמון. לתת חיזוק למקום הזה שבתקווה ילווה אותך בכל חייך כאם.
את אמא, וקולך הוא הקול הקרוב המוכר והאמיתי ביותר לעצמך ולתינוקך.
את אמא. ואת יודעת להיות אמא.

כתבתי את הדברים עבור אמהות, אך הם רלוונטיים ביותר גם עבור אבות באשר הם, גם הם הרי פוסעים בשבילים המפותלים של המסע להורות... המסע אל עצמם.
בהצלחה במסע.
אפרת

אפרת בן שם – פסיכולוגית קלינית ומנחת קבוצות.
ליווי במרחב ההורות לאמהות ולאבות – ייעוץ להורים, טיפול פרטני, טיפול זוגי בהוד השרון. 
הדף של אפרת באינדקס הריון ולידה -
אפרת בן שם 

"המורכב אינו יכול לצמוח אלה מהפשוט ביותר ובמצב הבריא המורכבות של הנפש והאישיות מתפתחים, בהדרגה ותוך צמיחה יציבה, תמיד מן הפשוט אל המורכב" (ויניקוט).

מילקל (לשעבר קל מילק) -פורמולה הומאופתית מומלצת להגברת חלב אם של ד"ר קיי. לפרטים הקליקו - מילקל