.
חדשות

ברוכים הבאים לאמא אדמה

כל 4 שבועות, מתחילה סדנה חדשה.

סדנת ליווי התפתחותי - התפתחות ...

ביום שלישי בבוקר:
10:00 גילאי 6חד' ומעלה
11:15 הכנה להתהפכויות(3-6 חד)
12:30 סדנת מבוא לקטנטנים (עד 3 חודשים) - סדנה חדשה כל 5 שבועות.

שרי קרוכמל, פרט להיותה מנהלת אמא אדמה ומיילדת מוסמכת ופעילה בחדר לידה, היא גם מיילדת בית. לפרטים הקליקו מיילדת בית

פינוקי בוקר לאמהות ותינוקות

בכל יום רביעי בשעה 11:00 (חינם למשתתפות סדנת עיסוי המתקיימת לפני כן, 30 ש"ח לאורחות אחרות).

חובה לכל הורה! סדנאות חדשות כל שבועיים-שלושה. צפו בסרטון - סרטון וידיאו סדנה להחייאת תינוקות

יוגה לנשים בהריון

ראיתן כבר את סרטון וידיאו שיעור יוגה בהריון? לצפייה - סרטון וידיאו  יוגה לנשים בהריון

חדרי טיפולים ו/או אולם להשכרה ...

ניתן לשכור את חדרי הטיפולים (קליניקות) ואת האולמות במתחם המשופץ והמרהיב של אמא אדמה לסדנאות ופעילויות קבוצתיות.
שרון דרור או מנשא לופיקס? אולי מנשא יאמו? אנחנו נעזור לכם לבחור את המנשא הנכון לתינוק שלכם ולכם. אפשר לקבל ייעוץ והדרכה אצלנו, אפשר גם אצלכם בבית...

קורס דולות באמא אדמה

הכשרת דולות ונשות מקצוע בתחומי הריון ולידה באמא אדמה: קורסי דולות תומכות לידה, דולות פוסט פארטום (תומכות לאחר לידה), מדריכות הנקה, מדריכות עיסוי תינוקות, מטפלות ברפלקסולוגיה ועוד.
יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
פרטים:
הרשמה לניוזלטר
יש להקליד את הספרות והאותיות כפי שמופיעות בתמונה

טיפולי רפואה משלימה כגון עיסוי, רפלקסולוגיה או שיאצו בהריון וגם זירוז לידה או היפוך עובר בעזרת רפואה סינית.

סרטון וידיאו יוגה לנשים בהריון
סרטון וידיאו יוגה לנשים בהריון
הטלפון של אמא אדמה
09-7408693
שעות הפתיחה של המרכז
ימים א', ב',ד',ה' 09:00-20:00
יום ג' 09:00-17:00
יום ו' 08:45-14:00
מועדי קורסים קרובים
ימי ו' בוקר 25.1.19
ימי ב' ערב 18.2.19
ימי ו' בוקר 1.3.19
יש כבר אלופירסט בתיק לידה שלך?

כאן תוכלו לקרוא על תרסיס אלופירסט המבוסס על אלוורה, המקל, מחטא ומסייע בהחלמה בעקבות קרעים או חתכים בלידה, או לאחר ניתוח קיסרי - ספריי אלופירסט 

פעמיים בשבוע:
יום שני 18:30
יום שישי 09:00
אהבתם? סמנו אהבתי... תודה.
שוברי מתנה
שוברי מתנה
 

סיפור לידה של עידו


שלום שרי ורותי, 
אני גאה לשתף ששניה (ורבע) לפני החזרה שלי לעבודה (ביום ד' הזה...) הספקתי להשלים את כתיבת סיפור הלידה המדהימה של עידו.
מוגש באהבה לכל ההריוניות בהווה ולעתיד. שידעו שאפשר גם כך, כמו שהתמזל מזלי :-)
אנא פרסמו את הסיפור באתר וב"אמא אדמה". 
 
באהבה, 
עינת אברהם


 
17.5.2010 - יום קודם לערב שבועות
יום חגיגי – יום ההולדת של אמיר (בעלי), חגיגת שבועות בגן של יעלי (בתי בת השלוש), חגיגת שבועות בעבודה, ובדיעבד – היום בו החל תהליך הלידה המדהימה של עידו, בני.
 
בבית – צירים?
הלכנו לישון, מתכננים לצאת לחגוג את יום ההולדת של אמיר ביום שלמחרת. ליושב במרומים היו תוכניות אחרות בשבילנו. אמיר וכולנו קיבלנו מתנה מדהימה לכבוד יום ההולדת שלו!
יעלי כבר ישנה, ואנחנו שכבנו מתכוננים גם כן לישון. אמיר כבר נרדם. פתאום התחילו כאבים, מעין התכווצויות בחלק המאוד תחתון של הבטן. כמו שהייתי מורגלת לקראת סוף ההיריון לבחון האם אלו צירי "ברקסון היקס" – גם כאן – בדקתי. הקריטריון – אם במנוחה עוברים או נרגעים – כנראה שזה לא זה.

שכבתי, נשמתי אך ההתכווצויות נשארו והתגברו. אמיר כבר ישן עמוק. השעון הראה: 23:17. מתי להעיר אותו? ועלינו עוד לקרוא להורים שלי שישמרו על יעלי. אומרים שבלידה שנייה לא מומלץ לחכות. אני צריכה לשירותים. ושוב לשירותים. ושוב.

הגיע הזמן להעיר את אמיר שיגיד לי מה לעשות. זוכרת, השיחה עם ברכה (שהתרחשה כשעתיים שלוש קודם לכן) בה הזכירה לי להשתמש בתרבות ה"סמוך" – לסמוך על מה שכל הסביבה אומרת לי.
אמיר קם ואמר שלא בטוח שאלו צירים אמיתיים אבל הציע שנקרא בספר ונעקוב אחרי ההתקדמות של הכאב והתכיפות של הצירים. בכל ציר שהגיע, התכופפתי אל שולחן, מדף בארון הבגדים (שנפל באותו הרגע מעומס המשקל שהפעלתי עליו...) ואמיר מאחוריי, אוחז בגבי, מניח עלי את ידיו המרגיעות, אני נושמת. עבר. מודיעה לאמיר מתי מגיע עוד ציר.

מאוד מהר אמיר אמר: "אני מביא לך את הטלפון. תתקשרי להורייך עכשיו". התקשרתי ובקול שבור מבכי, בלבול והתרגשות אמרתי לאבי: "אני חושבת שאתם צריכים לבוא". גם הוא היה מבולבל שהרי הערתי אותו ואת אמא באישון לילה. ההורים שלי בדרך! (מדובר בנסיעה של 5 דקות...) סגרתי את הטלפון ומיד ההורמונים שטפו את גופי. אני בוכה – יעלי יעלי. אני הולכת להיות אמא לשני ילדים. החיים הולכים (שוב) להשתנות מן הקצה אל הקצה. התרגשות. אין למי להתקשר (חוץ מאשר אל ההורים שלי) כי אמצע הלילה.

בוחרת מה אלבש, מה יהיה לי נוח ומה מתאים? נשקתי נשיקה ליעלי הישנה, קיבלתי נשיקה חזקה ואוהבת וגם חיבוק עצום ואיחולי בהצלחה מאבא. עוד איזה ציר או שניים בבית, עוד אחד בכניסה לבניין ו...יוצאים לדרך, לבית היולדות. יוצאים – אני והתינוק, אמיר ואמא שלי. איך אשרוד את הצירים שאקבל באוטו? אין לי מושג?! כל הכלים שקיבלתי ביוגה לנשים בהריון, נשימות, תנוחות, הרפיה בין הצירים – כולם היו בשימוש יעילים במיוחד ומלווים אותי לאורך כל התהליך.

הנסיעה לבית חולים "מאיר" בכפר-סבא – נעה בין תחושת חוסר אונים – מה יהיה אם אקבל ציר בנסיעה ולא אוכל לסבול את הישיבה? לבין החוויה עצמה של ציר – רוכנת קדימה, נושמת והציר עובר. בחוויה – אני מסוגלת! הגענו. נתנו לנו להיכנס עד לפתח הבניין. ירדתי מהאוטו מלווה באימי וכל שניים שלושה צעדים תופסת איזה קיר, הולכת לשירותים ואז ממשיכה הלאה.
 
תחנה ראשונה – חדר מוניטור או "איך תרצי ללדת?"
התבשרתי במה שכבר ידעתי – יש צורך בחצי שעה מוניטור רציף. בפנים בלב יש לי בקשה: רק שלא יבקשו שאשכב על המיטה. למיטב זכרוני - השכיבה הופכת את כאב הציר לחזק בהרבה, כמעט בלתי נסבל.
המיילדת שקיבלה אותי הייתה קשוחה ביותר והפצירה בי לשכב מחוברת למוניטור תוך כדי שמתחילה למלא את הפרטים. נמלאתי פחד מהכאב שעלול לבוא. והוא לא איחר. אכן השכיבה מקשה מאוד על קבלת הציר ועל ההתמודדות עם הכאב. "הראש מאוד מאוד נמוך, פתיחה של 5 ס"מ" – נשמע המשפט בחלל החדר.

יייייייישששששששש איזו נקודת פתיחה מצוינת. (השמחה הייתה רבה מכיוון שבלידה הקודמת "נתקעתי" בפתיחה של 3 ס"מ במשך קרוב לעשר שעות). זה זה! לא באתי סתם. עכשיו רק נותר לברר האם אנחנו מכירים את המיילדות שבמשמרת. במעבר על כל שמות המיילדות ב"מאיר" אותן אנחנו מכירים – אף אחת לא במשמרת. בהרגשה הפנימית – הכול בסדר אני שמורה ומוגנת מחוסנת וחזקה. אותו אחד שסידר לנו תוכניות אחרות במקום לחגוג את יום ההולדת של אמיר בדרך סטנדרטית, ידאג לשלוח לי מיילדת מתאימה. הכי מתאימה לי. אין לי ספק בכך!
אני:"אולי אני יכולה לשבת או לעמוד עם המוניטור עליי?"
המיילדת: "תנסי, אבל אם אין רישום של הדופק אז סימן שלא ותצטרכי שוב להתחיל את החצי שעה הרצופה מהתחלה". אין ברירה – בישיבה או בעמידה – המוניטור לא פועל. חייבים לשכב. אמיר לימיני, אמא לשמאלי, והמיילדת מסתובבת בחדר, שואלת המון שאלות ומזינה למחשב את התשובות.
המיילדת: "איזו לידה את רוצה?"
אני: "אני לא מתכננת, בואי נתקדם ואז נחליט".
מה עובר על התינוק שבבטן שלי? ואני רוצה את יעלי ומתגעגעת לארז האחיין שלי, כך הרגשתי ואמרתי בקול רם.
"התינוק בסדר גמור" הרגיעה אימי.

לא פשוטה קבלת הצירים בשכיבה, אפילו קשה. אני, לשמחתי מצליחה להתגבר. בשכיבה, קצת על הצד. הרבה נשימות עמוקות (צצצצצצצצצצצ), הרבה קולות – אה (A), או (O), או (U). אני אנהל את הכאב, לא הוא אותי – כך דקלמתי כמו מנטרה לעצמי.
אני: "אני רוצה ללכת לשירותים".
המיילדת: "תצטרכי להתאפק. אם אנתק אותך כעת אצטרך לחבר הכול מחדש וזה ייקח עוד הרבה זמן." פקדה. התאמצתי להתאפק. הפקודות שלה התרככו לאט לאט. ראתה שאני מנסה, בעד, זורמת, משתדלת, לא נכנעת לכאב שהלך, הלך וגבר.
פתאום הפכה את עורה - אם בהתחלה חוויתי קשיחות והצבת גבולות מצידה – הרי שבבת אחת כאשר הבינה שאני מנסה להתנהל באופן שיקדם אותי ולא מנוהלת ע"י הכאב – התחילה להתפעל ממני. ואז אמרה: "לפי איך שאת נושמת – אַת - לחדר הלידה הטבעי. רק עוד שני צירים חזקים ומדידת דופק של העובר ואני משחררת אותך. תשתי משהו מתוק". אמיר הלך לקנות לי מיץ מנגו. כמעט הקאתי מרוב מתיקות. אני שותה אך ורק מים. אבל מה לא עושים כדי להפסיק לשכב בצירים?
עוד טיפ טיפה וזהו, יש מוניטור רציף – איזו הקלה – אפשר לקום. נגמר שלב השכיבה הכואבת. הישועה של עמידה, ישיבה הגיעה. הלוואי שיהיה לי הכוח להמשיך ולקבל את הצירים בעמידה עד סוף הלידה. הלוואי!

המשך סיפור לידה של עידו

המשך סיפור לידה של עידו

החלק השני בסיפור הלידה של עינת: חדר לידה טבעית - צירים, פתיחה ומה שביניהם, הלידה עצמה ותודות.

באמא אדמה תוכלו למצוא כדורי פיזיו איכותיים מאירופה במחיר הכי זול בארץ, תרסיס אלופירסט לאחר לידה, ערכת פארטוקל (קל לידה), שמן עיסוי פרינאום ועוד.