.
חדשות

ברוכים הבאים לאמא אדמה

כל 4 שבועות, מתחילה סדנה חדשה.

סדנת ליווי התפתחותי - התפתחות ...

ביום שלישי בבוקר:
10:00 גילאי 6חד' ומעלה
11:15 הכנה להתהפכויות(3-6 חד)
12:30 סדנת מבוא לקטנטנים (עד 3 חודשים) - סדנה חדשה כל 5 שבועות.

שרי קרוכמל, פרט להיותה מנהלת אמא אדמה ומיילדת מוסמכת ופעילה בחדר לידה, היא גם מיילדת בית. לפרטים הקליקו מיילדת בית

פינוקי בוקר לאמהות ותינוקות

בכל יום רביעי בשעה 11:00 (חינם למשתתפות סדנת עיסוי המתקיימת לפני כן, 30 ש"ח לאורחות אחרות).

חובה לכל הורה! סדנאות חדשות כל שבועיים-שלושה. צפו בסרטון - סרטון וידיאו סדנה להחייאת תינוקות

יוגה לנשים בהריון

ראיתן כבר את סרטון וידיאו שיעור יוגה בהריון? לצפייה - סרטון וידיאו  יוגה לנשים בהריון

חדרי טיפולים ו/או אולם להשכרה ...

ניתן לשכור את חדרי הטיפולים (קליניקות) ואת האולמות במתחם המשופץ והמרהיב של אמא אדמה לסדנאות ופעילויות קבוצתיות.
שרון דרור או מנשא לופיקס? אולי מנשא יאמו? אנחנו נעזור לכם לבחור את המנשא הנכון לתינוק שלכם ולכם. אפשר לקבל ייעוץ והדרכה אצלנו, אפשר גם אצלכם בבית...

קורס דולות באמא אדמה

הכשרת דולות ונשות מקצוע בתחומי הריון ולידה באמא אדמה: קורסי דולות תומכות לידה, דולות פוסט פארטום (תומכות לאחר לידה), מדריכות הנקה, מדריכות עיסוי תינוקות, מטפלות ברפלקסולוגיה ועוד.
יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
פרטים:
הרשמה לניוזלטר
יש להקליד את הספרות והאותיות כפי שמופיעות בתמונה

טיפולי רפואה משלימה כגון עיסוי, רפלקסולוגיה או שיאצו בהריון וגם זירוז לידה או היפוך עובר בעזרת רפואה סינית.

סרטון וידיאו יוגה לנשים בהריון
סרטון וידיאו יוגה לנשים בהריון
הטלפון של אמא אדמה
09-7408693
שעות הפתיחה של המרכז
ימים א', ב',ד',ה' 09:00-20:00
יום ג' 09:00-17:00
יום ו' 08:45-14:00
מועדי קורסים קרובים
ימי ב' ערב 3.6.19
ימי ו' בוקר 28.6.19
ימי ב' בערב 8.7.19
יש כבר אלופירסט בתיק לידה שלך?

כאן תוכלו לקרוא על תרסיס אלופירסט המבוסס על אלוורה, המקל, מחטא ומסייע בהחלמה בעקבות קרעים או חתכים בלידה, או לאחר ניתוח קיסרי - ספריי אלופירסט 

פעמיים בשבוע:
יום שני 18:30
יום שישי 09:00
*יש להירשם מראש במשרד*
09-7408693

אהבתם? סמנו אהבתי... תודה.
שוברי מתנה
שוברי מתנה
 

סיפור לידה של ניצן

מספרת האמא אורית
סיפור לידה של ניצן  - חלק א', סיפור לידה שמתחיל מהסוף


ילד יפה שלי, הרבה זמן חשבתי מאיפה להתחיל את הסיפור שלנו והבנתי שהכי נכון יהיה להתחיל דווקא מהסוף, כי הדרך בסופו של דבר מתגמדת אל מול התוצאה. כשאני רואה אותך, ילד מדהים שלי, נשכחות כל הבעיות שהיו, שיש ואפילו אלו שיהיו. אתה הכנסת כזו שלווה אל חיי, גרמת לי לשים דברים בפרופורציה ועל כך אני מודה לך, אז את הסיפור שלנו אני מתחילה כאמור מהסוף, ממך, כי בעצם משם הכל באמת מתחיל.


ב- 20.12.09 בשעה 6:50 נכנסת אל חייינו, תינוק רגוע ומאושר, יצאת אל עולם זר וקיבלת אותו מאוד בהבנה כאילו כבר הכרת אותו. מיד חיבקתי אותך בזרועותיי וכך נוצר הקשר הראשוני, ייתכן שהיית עליי רק דקות ספורות אבל בשבילי זה נראה כמו נצח. בכיתי מרוב שמחה ואתה נשארת רגוע, מידי פעם גם בכית, אבל נדמה לי שהקול שלי הצליח להרגיע אותך, הרי הכרת אותו כבר מהרחם, בסופו של דבר אבא היה צריך לקחת אותך כדי שהרופאים יוכלו לטפל בי.


אבא החזיק אותך ממש כמו מקצוען אמיתי וכן גם הוא בכה מהתרגשות, גם אמא של אבא, סבתא רחל היתה שם וגם היא זכתה להחזיק אותך, ואז אבא לקח אותך לבדיקות וזריקות ואני נשארתי בחדר הלידה. השליה שלי שהיתה אמורה לצאת מעצמה סירבה בכל תוקף לעשות זאת, הרופאים ניסו להוציא אותה על ידי הכנסת הידיים שלהם אל תוך הרחם שלי אבל זה לא הצליח, זה פשוט כאב לי נורא, אז לאחר ארבעים דקות הם החליטו לקחת אותי לחדר הניתוח, שם הסבירו לי הרופאים, שייתנו לי עוד אפידורל וינסו שוב ואם זה לא יצליח הם יעשו לי הרדמה מלאה וכך יוציאו לי את השלייה. למזלי זה הצליח ולא היו צריכים להרדים אותי, הרופא ביצע הליך בשם רביזיה ובהמון עדינות הוציא את השלייה במו ידיו.
לאחר שהכל הסתיים, הוציאו אותי לחדר התאוששות. זה מדהים כמה התגעגעתי אליך באותו רגע, הייתי שם שעתיים ואתה היית הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו, סבלתי מכאבים מאוד קשים, הייתי חלשה מאוד אבל ידעתי שזהו, אתה פה, הכל נגמר וסוף סוף אתה איתנו.


עכשיו נחזור להתחלה

במשך תקופה מאוד ארוכה ניסינו להיכנס להריון, היו רגעים שממש התייאשנו והפסקנו לנסות ובפעם האחרונה לקח בערך שנה עד אותו רגע שלעולם לא אשכח. נכנסתי לשירותים עם בדיקת הריון, לאחר שאבא אמר לי שבודאות אני בהריון, בהתחלה סירבתי לעשות את הבדיקה, לאחר שכמעט כל חודש עשיתי את הבדיקה ויצאה שלילי, אבל בסופו של דבר הקשבתי לו ועשיתי.
אבא דיבר עם לקוח מחו"ל, אני יצאתי מהשירותים בצעקות אילמות והתחלתי לקפוץ כמו משוגעת בכל הבית, לאחר שהוא ניתק הוא הצטרף אליי לקפיצות ופתאום הצעקות קיבלו גם קול, זה היה רגע מאושר שאין כמותו.


ההריון ההוא נמשך רק עשרה שבועות, העובר לא התפתח כמו שצריך ובסופו של דבר גם לא היה דופק ונוצר שטף דם בתוך הרחם. לילה לפני שהלכנו לבית חולים אבא ואני בכינו המון, אני לא חושבת שראיתי אותו אי פעם כל כך עצוב. למרות שהרופא שלנו דאז טיפל בבית חולים "מאיר" והוא אמר לנו להגיע אליו למחרת בבוקר לביצוע גרידה, אנחנו החלטנו לעשות זאת באיכילוב מכמה סיבות, אחת הוא יותר קרוב להורים שלי ושתיים הדיעה שלנו על "מאיר" היתה שלא בצדק מאוד לא טובה.
הגענו לאיכילוב והאחות שקיבלה אותנו היתה קרה ודי מגעילה למען האמת, היא נפנפה אותנו, היא אמרה שאם אין דימום זה יכול לחכות ושנלך לקבוע תור לגרדה במשרד, כאילו שזה עוד דבר חסר חשיבות שצריך לפתוח בשבילו יומנים ולהתאים אותו לכל הנוגעים בדבר. בשבילנו זה לא היה ככה, זה היה רגע מאוד רגיש וטעון, אבל לא נותרה ברירה ועשינו דרכינו למשרדים. כשהגענו היה תור כזה שלא יכולת לדעת מתי הוא ייגמר, לקחנו מספר ובאותו רגע הכל ניהיה לי יותר ברור, אמרתי לאבא שאין סיכוי שאנחנו עושים את זה ככה וקיבלנו על עצמינו את אחת ההחלטות היותר נכונות בחיינו, החלטנו שאנחנו הולכים ל"מאיר". בקבלה ב"מאיר" קיבלה את פנינו פקידה ידידותית ומקסימה, היא התחברה אל מצבינו ואל כאבינו ואמרה לי בצורה אמהית מאוד ומחבקת מאוד "לא נורא, זה כבר יבוא, אל תדאגי, יהיה בסדר" ומשם זה רק הלך והשתפר.
זה היה בנובמבר 2008, כל אחד שטיפל בנו החל באחיות, הרופא המרדים ואפילו הרופאים, היה משכמם ומעלה וכבר אז החלטנו ששם אנחנו נלד את בננו או ביתנו כשיבוא הזמן, לכן כשנכנסנו להריון איתך, במרץ 2009 לא היה ספק שלשם נלך, אפילו לא עשינו סיור בתי חולים.


בדרך לבית שלנו בהוד השרון, שם אנחנו גרים כבר קרוב לשנתיים, יש מעין מרכז מסחרי קטן ובו בניין משרדים, מחוץ לבניין יש שלט גדול ובו רשום "אמא אדמה - המרכז להריון, לידה והורות", תמיד זה נורא קרץ לי ופעם אחת אמרתי לאבא, שכשניהיה בהריון שם נעשה את קורס הכנה ללידה שלנו, בזמנו לא ידעתי ש"אמא אדמה" יהיה בשבילנו הרבה יותר מזה. הרבה חברים שלנו שכבר ילדו לא הבינו למה אנחנו עושים את הקורס, אפילו קצת זלזלו בזה, אבל לנו היה מאוד ברור שזה ממש חשוב.


לקורס הגענו בשבוע 36 להריון, הריון שהתחיל עם הרבה פחד והמון חרדות. הריון הוא דבר מאוד מלחיץ, כי בעצם כבר מההתחלה אתם כבר אבא ואמא, אמנם ליצור שטרם הכרתם אך אתם חשים בו ובעיקר האמא, לכן האינסטינקט ההגנתי והשומר, זה שרוצה שהילד שלך יהיה תמיד בריא ושמח מתפרץ כבר אז. זה גם ככה מצב מאוד עדין, אז על אחת כמה וכמה לאחר הפלה, אבל למרות הפחד הזה, אבא ואני החלטנו לקחת את הכל ברוח טובה והבנו שהכל לטובה ולכל דבר בחיים יש סיבה. מעבר לכל זה ידענו שאתה מרגיש הכל, לכן כל מה שיעבור עלינו יעבור גם אליך וידענו שאם ניהיה רגועים גם אתה תיהיה רגוע ואין דבר שעוזר יותר לבריאות כמו רוגע ואכן היינו זקוקים לרוגע הזה. אני לא בטוחה שהיינו יכולים לעבור את כל מה שעברנו בלי זה, הבדיקות הראשונות היו תקינות לחלוטין. בהתחלה לא ידענו אם אתה בן או בת אבל היה לנו מאוד חשוב לתת שם זמני, כדי שנוכל לדבר איתך, אז הדוד עידו הציע שנקרא לך פיץ, זה לא לבנים ולא לבנות, אז כך עשינו. אתה אימצת את השם הזה ברצון וכך התחלנו לקרוא לך, התחברנו ונקשרנו אליך מידית, למרות שבתוכי תמיד היה הפחד הזה שאולי משהו לא תקין.


בשבוע ה- 17 עשיתי בדיקה שרוב האנשים מכירים בתור בדיקת חלבון עוברי, אך היא נקראת בעצם הבדיקה המשולשת כי בנוסף לערכים של החלבון העוברי נבדקים בה עוד שני הורמונים, כאשר אחד מהם אחראי על תפקוד השליה, אותה שלייה שאמורה לשמור ולהגן עליך. בבדיקה שלי הערכים של ההורמון הזה שנקרא HCG היו גבוהים מאוד, לאחר כמה בירורים עם כמה רופאים החלטנו שנלך ליעוץ גנטי כי באמת לא הבנו מה זה בעצם אומר. מסתבר שהרבה בהריון הוא בגדר מעורפל וכמו שאנו יודעים גם עכשיו כהורים, אין שום דבר וודאי.
היועץ ממש הרגיע אותנו אבל גם מאוד לא, דבר ראשון שהבנו הוא שזה לאו דווקא אומר שיש משהו אבל זה לא אומר שאין כלום. זה אומר בעצם שייתכן שיש בעיה עם השלייה, זה עלול להוביל לכמה דברים, שכל אותם דברים עלולים להוביל לכך שלא תתפתח כמו שצריך, מה שהכניס אותי מידית לקבוצה שנקראת "הריון בסיכון". מבחינתינו מה שזה אמר בעצם, יותר בדיקות והרבה יותר מעמיקות וכך יצא שראינו אותך הרבה יותר ממה שהיינו אמורים. כל בדיקה שעשינו היתה תקינה וכל צעד היה מלווה בהרבה התרגשות וציפייה אך גם בהרבה חששות, רצינו כבר לראות אותך ולדעת בוודאות שהכל בסדר איתך.


בשבוע 32 הרופא אמר לנו שהשלייה שלי נמצאת בדרגה שלוש, זהו מצבה של שלייה בימיה האחרונים, זאת אומרת שלייה זקנה, שלייה דרגה שלוש זו שלייה בשבוע 40, אותה שלייה שעשתה צרות כבר מההתחלה ותמשיך ותעשה צרות עד הרגע האחרון, אותה שלייה שתסרב לצאת מעצמה לאחר הלידה. אבל גם מזה יצא משהו טוב, משום שבמקום שאני אשמע את הדופק שלך רק לעיתים רחוקות, יצא לי לשמוע אותו כל שבוע, כל יום ראשון בעשר בבוקר התייצבתי אצל האחיות ובמשך 20-30 דקות, היינו רק אתה ואני, אתה שמעת את הדופק שלי ואני את שלך, דיברתי אליך ושמעתי איך הדופק שלך משתנה בכל שינוי חיצוני ופנימי, זה היה כיף.

המשך סיפור לידה של ניצן

חלק שני ואחרון בסיפור הלידה של ניצן, שמספרת אימו אורית.

באמא אדמה תוכלו למצוא כדורי פיזיו איכותיים מאירופה במחיר הכי זול בארץ, תרסיס אלופירסט לאחר לידה, ערכת פארטוקל (קל לידה), שמן עיסוי פרינאום ועוד.