חשיבות קורס הכנה ללידה

אי שם בתחילת השליש השלישי, לאחר שצלחת בשלום את רוב בדיקות ההריון, את מתפנה לחשוב על מה שעומד לפניך. כל מה שהיה עד עתה מאד רחוק ומופשט, מתחיל לתפוס פתאום משמעות של ממש – בטן מתרחבת וגדלה עם כל יום שחולף, עובר שתנועותיו כבר מורגשות בבירור והבנה, אולי גם הפנמה, שהלידה ועמה ההורות – קרבים והולכים.
 
זוגות רבים תוהים אם בין הריצות והחיפושים לקניית "חבילת לידה", חדר תינוק, עגלה ושאר מוצרים שיצרנים זריזים ממהרים "לדחוף" להם ובין שאר התארגנויות וסידורים לקראת בואו של התינוק, כדאי בכלל להשקיע את הזמן והכסף הכרוכים בהשתתפות ב"גיבושון" שנקרא - קורס הכנה ללידה.

צילום הריון: סוזי לוינסון
 
אמא חזרה עם סל-קל ותינוק
בעבר הלא מאד רחוק, נשים צפו ב"עינייני נשים" כבר מילדותן ואף לקחו חלק בלידות כדבר שבשגרה, בעוד שבימינו ובחברה שלנו, מקובל שהריון ולידה הם אירוע אינטימי ופרטי. הידע שעד לפני כמה עשרות שנים עבר מאישה לאישה, מאם לבת, משכנה לשכנתה, באמצעות צפייה במציאות, הפך להיות ידע שמתבסס על צפייה בטלוויזיה ובסרטים, שבמקרים רבים אינם משקפים את המציאות, או אפילו מעוותים אותה.
על כן, מה הפלא שגם אצל כאלה שנולד להן אח קטן בהיותן ילדות, מסתכם הידע על תהליך הלידה שעברה אימן בערך בתיאור הזה: "אמא הייתה בהריון, באחד הלילות היא נסעה עם אבא לבית חולים ואחרי יומיים היא חזרה עם סל-קל ותינוק קטן". מה קרה שם? איך התקיימה הלידה? באיזה תנוחה ובאיזה תנאים? באיזה משככי כאבים השתמשו? יש רק סיכוי קלוש שהיא תדע.  
 
הסטריליות ניצחה את היולדות
עם המהפכה התעשייתית, איבדו לידות הבית והמיילדות המקצועיות את מקומן לטובת בתי החולים. דווקא הרפואה  המודרנית החלה להתייחס ללידה כמקור לסיבוך אפשרי בדרך לתינוק בריא וליולדת כאל חולה. בשם הסטריליות שחשיבותה התגלתה אז, הותירו את היולדת לבדה – ללא תמיכת בן הזוג או בנות משפחה ומלוות אחרות, כשהלידה מתנהלת בשכיבה על הגב, באופן שהגדיל את יכולת הרופאים לשלוט בתהליך, אך גם הגביר את הצורך בשימוש בהתערבויות חיצוניות בלידה כדוגמת מלקחיים, ובהמשך ואקום וניתוח קיסרי.
תנוחת השכיבה גם הפחיתה את יכולת התמודדות של היולדות עם כאב הצירים ועל כן הגבירה את הצורך בשימוש במשככי כאבים, דוגמת האתר ושאר חומרים משככים / מרדימים / מטשטשים, שהומצאו בהמשך.
 
רק במחצית השנייה של המאה ה-20 החלו להישמע קולות של נשים שביקשו להחזיר לעצמן את ההנאה ואת החוויה שבתהליך הלידה כפי שהתקיים מקדמת דנא, תוך שהן מצביעות על החסרונות שבלידה המנוהלת רובה ככולה על טהרת העקרונות הרפואיים. נשים החלו לדרוש ללדת באופן טבעי – בתנוחות המותאמות יותר לדרך הטבע, באמצעות משככי כאבים טבעיים כמו שימוש במים, השמעת קולות, מגע ועיסויים ובלווי של בני הזוג שלהן ומלווים נוספים כאוות נפשן. במקביל, מחקרים שנעשו הביאו להבנה כי כאשר מדובר בהריונות תקינים ללא סיכון, דווקא ההתערבויות במהלך הלידה הן אלה שעלולות לסבך אותה.
 
אז מה קורה כיום?
רוב הלידות בארץ, עדיין מתרחשות בבתי חולים ומנוהלות על ידי צוות רפואי הכולל מיילדות האחראיות על מהלך הלידה התקין ורופאים המתערבים בתהליך אם יש צורך בהתערבויות רפואית. אולם בניגוד לעבר קיימת כיום יותר מודעות לחשיבות שבחוויית הלידה ליולדת ולבן זוגה, שהפך לשותף מובן מאליו בלידה וכן לזכותם לבחור כיצד תנוהל ותראה הלידה שלהם.
 
משולש: פחד - מתח - כאב
עוד במחצית הראשונה של המאה ה-19, טען ד"ר גרנטלי דיק-ריד בספרו "לידה ללא פחד", שפחד מהלא ידוע והצפוי בלידה, מגביר את המתח, מה שמגביר את הכאב, מה שמגביר עוד יותר את הפחד וחוזר חלילה...
כיוון שנשים רבות מסתמכות על ספורים ששמעו על לידות ומגיעות ללידה כשרמות הפחד והמתח שלהן גבוהות מאד, בואו נוסיף למשולש שהזכרתי נתון חדש - ידע ובפרפראזה על דבריו של ד"ר דיק-ריד נאמר כך - ידע מפחית את הפחד, מה שמפחית את המתח, מה שמפחית את הכאב...
הידע הזה, הוא בעיניי הבסיס לחשיבותו של קורס הכנה ללידה, קורס שהוא התחליף של ימינו ללימוד מצפיה וחיקוי כפי שהיה נהוג פעם, קורס שמשלים את אותם חלקים חסרים לגבי מה שקרה, בין יציאת אמא ואבא מהבית ועד שהם חזרו מבית חולים עם תינוק.
 
מידע על אנטומיה ופיזיולוגיה, על הסימנים המבשרים לידה ועל יתר המושגים השגורים בלידה, נפוץ ונגיש מאד היום בספרים ובאתרי האינטרנט הרבים העוסקים בנושאי הריון ולידה. אפשר אפילו לאמר כי נשים בהריון סובלות כיום מעודף אינפורמציה, מהצפה של מידע, רלוונטי ולא רלוונטי, גם יחד. חלק מתפקידיו של קורס ההכנה ללידה הוא "לעשות סדר בבלאגן", לסייע במיון בין עיקר לטפל ולהפנות זרקור לדברים החשובים באמת. למידה, הבנה וידע מוקדם, יוכלו לסייע בהפחתת מימד הפחד והחשש מפני הלא נודע.